ובסוף האור ימלא

נשמת השטן נאנקת

עם עצמה מתקוטטת

ובתוך תוכה נאבקת

בסוף האור ימלא, והיא מובסת. 

האושר, נאבק לפרוץ מהחושך

הוא שועט ופורץ את חומות העצב

וחודר אל לב האדם הבודד, הקר

שבראש ההר מסתתר ודומעות עיניו.

האור הזוהר חודר בקירות החושך

פורץ את ענן האבק הכבד

טס כחץ הנורה מקשת

ומביא את עצמו למקום אפל וקודר.

החיוך את העצב תמיד ינצח

יפרוץ את קירות היגון והיגע

ייסוב לשולחן וחיוכו שופע

יביס כל צר, ויפסיק את הדמע.

הדמעה הגדולה שבקרן העין

מנסה לגלוש אך לא מצאה סיבה

כי תם העצב, ושכול כבר איין

ובאו לתום כל הסיבות בעולם.

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 120/4  שייכות ל-  shulibangi