שירים

הצלם כצייד

 
 
הצלם כצייד
 
הצלם כצייד מהלך
לא יודע את מי...מה.... לוכד,
את התשליל היפיפה שנוצר,
בתוך לבי נטמן וננצר...
 
 עדשת הצלם קלטה,
התקרבה...והתמקדה,
בעיני תינוק בחיק אימו,
בין ההמון הלוחש תפילות...
 
והמבט העגול, ירוק עמוק,
הבריק...וקפא בתוך הזום,
כשני שלהבות מאירות,
בהיכל תפילות הנטול מנורות...
 
כל העולם סובב עיניים,
ממסך, מעדשות ומשקפיים.
לא כל תמונה אותי לוכדת,
ולא כל עין אותי אוגדת...
 
גם אם לשביב מבטיו,
של זה הקטנטן,
מכניסיית הותיקן,
חשתי ניצודה כבידי פייה,
ואני לעד שְבֵיַית עיניו...
 
כל הזכויות שמורות !

תגובות