אלטלנה

ספינה גשה חשה לחוף

עת ימים חמימים

משכו הפוגתם מנגד

כמו קפיץ הארץ דרוכה

אך בלא ברכה

בלא ברכה

מנחת פגזי תותחים

ביד שרידי חרב אחים

הנה

אדוות המצולות סוערת מבפנים

ואימה נמסכת על פנים

הספינה

גשה אל החוף

מבין גלי הנפץ

ובתחנת הסוף

אח זר ומטח:

קין הנשכח

ונותבים הכדורים

בשר ודם מחוררים

שריון, עופרת ופלדות

איה הבל אחיך

רועד קול מבכי

לעולם לא מלחמת אחים

חדל אש תותחים