סינדרלה שכזאת

בליל קיץ עלמת חן

שולבת רגליה עוצמת עיניה

רוקמת חלום

ירח חיוור חיוך שולח

ומצית לה כוכבים ברום

הצרצר את שירו חורז

וגחליליות באור נגוהות

מאירות לה את שביל החלומות

והיא בחלומה

נסיכה

על ענן נוצה שטה לה

ליבה נוצח בראותה

את נסיך חלומה

הכתר נשמט

מעורטלת מחפשת

ידה מגששת

אך בצל דמותו נאחזת

עב שחור חוצה דרכה

והתמונה נמוגה

היא אותו הלילה איבדה.

בבוקר קמה לעבודה.

© כל הזכויות שמורות