מהפרת והחידקל - מוקדש לסופיה

 

שישה עצים תמירים של דקל ותמר

קורות עצים הללו מדקל ותמר

אשר הובאו מארץ חידקל והפרת.

ניטעו זוג העצים בפתחו של מעיין

צימחו עלים לגובה רב, יצרו נווה מדבר

הזמן חלף, גזעם טפח, צימחו הם צאצאים

ארבעה עצים קטנטנים, נאים וחסונים.

עם השנים פריים מתק, נשר מראש עצים

אין איש אשר אל פיו יביא את מתק התמרים

צמחו, גדלו בנחת, מרום ליטף ראשם

ענן אפור ריחף ונח, ישב על צמרתם

גורל אכזר חפץ, כי דקל מט ייפול

רקב לבב הדקל, יבש לעד גזעו.

נותרו עצי הדקל כואבים וחשופים

זה שנשק לארץ הוא מן החלוצים

אשר הובאו מארץ הפרת והבבלים

מגדות נהר חידקל, מבית הסנהדרין.

נותרו הם בודדים עצי הדקל ותמר

ובניהם אמם שעלתה מארץ הפרת

נותרה נוגה ועצובה צמוקה ודל גזעה

וארבעה עצים רכים חוסים בשמלתה.

בגרו צמחו עצי הדקל, זקפו לרום ראשם

נצרים צימחו בדרך, ושתילים לתפארתם

וכך הגיעה לקיצה דרכם של הדקלים

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 14/2  שייכות ל-  shulibangi