מבעד לעננים

 

 

היום קיבלתי ענן.
אמרת לי לא לדאוג, שהכל יהיה בסדר, אפילו הזזת אותו מעט ונתת לקרן אור קטנה לצאת
ולייבש את הדמעה.

-----------------------------

אני אוהבת את העננים שלך.
אבל אני קצת מפחדת, כי השנה שלנו עומדת להסתיים, חבל שאני לא יכולה לבקש הארכה.
אמרת לי שזה יהיה כואב, לא תיארת לי עד כמה.
אז נתת לי שנה, "תביטי למעלה, שם, בעננים, אני אתן לך סימנים".

הנה ענן של ילד, הוא נראה שמח, עם ידיים באוויר, מעניין למי הוא מיועד.
והנה ענן של לב, קצת שבור, מבשר פרידה, מעניין אם גם כאן זה לתמיד.

והנה הענן שלי, שלך.
אני מנסה לראות ולהבין את הצורה, אני לא יכולה, הענן זז מצד לצד,
במן מנגינה שקטה.
"תשחררי אותי"
אתה לוחש לי מבעד לרוח, קרן האור נוגעת בי ונעלמת.

ופתאום, העננים כולם מתפזרים, נעלמים אט אט, מתירים את הקשרים.


----------------------------

צעד, ועוד אחד, עננים מתרחקים, לא משאירים סימן.
זהו, אתה כבר לא כאן.
וזה בסדר, עכשיו.




אני חופשייה.