סָגוּר לְצָרְכֵי שִׁפּוּצִים

סָגוּר לְצָרְכֵי שִׁפּוּצִים/ יהושע רוזנברג  *

אֲנִי גֶשֶׁר

כָּךְ נָהוּג לוֹמַר

אֲנִי גֶשֶׁר

בֵּין אֲנָשִׁים

עֲמָדוֹת, הַשְׁקָפוֹת,

גִּישׁוֹת,  דֵּעוֹת,  פְּעָרִים,

אֲנִי גֶשֶׁר

עַל פְּנֵי תְהוֹמוֹת.

אַתָּה גֶשֶׁר

כָּך אוֹמְרוֹת הַבְּרִיוֹת

כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתָּ,

אַתָּה גֶשֶׁר

אוֹמְרִים הָעוֹלִים עָלַי

דּוֹרְכִים וּפוֹנִים

אִישׁ אִישׁ לְדַרְכּוֹ

וַאֲנִי נִשְׁאַר

תָּקוּעַ בְּעֶמְדָּתִי

מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם.

אֲנִי גֶשֶׁר

כָּשְׁלוּ בִּרְכַּי

עַמּוּדַי הִתְרוֹפָפוּ,

וְאֵין כֹּחַ לַעֲמוֹד בַּחוּץ

וְהַמְּלָאכָה לֹא לְיוֹם אֶחָד,

מָאַסְתִּי הֱיוֹת

לְמִרְמָס רַגְלֵיכֶם

כְּטִיט חוּצוֹת,

מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי?

אֲנִי גֶשֶׁר

עַל גַּבִּי תָּלִיתִי שֶׁלֶט