ז'בוטינסקי

קיר ברזל בנה כחומה בצורה

ברקמת נאום עזה וחדה

הנה

מול קהל רב

בכיכרה של עיר

עלי זמן וציר

שלהבת מעשנות עזה

בנבואת עתיד חזה

על כבלי מאסר

קרא תגר

כגאון נדיב ואכזר

בנאום

חוצב להבות

חוצב אש

עזוז גבורה

בין ימי גולה

ליום צרה.

בעט שהפך לאת

חצב מילים

מהרי בזלת

מהרי החושך

מהר הבית

מפריח אותן

כגפן רימון וזית

על נהר ירדן וגדותיו

באותיות כסף וזהב.

ובעת פנות היום

במשבר הימים

בו גלים שחורים סוערים

כנביא אמת יחשב

בדברי שמחה

ודברי כאב.

הזורמים מעורק הלב