דרך חדשה

אתה מחליט לעזוב.

זו החלטה שהתגבשה כבר הרבה זמן.היא באה מתוך עצב מסוים.

העצב מתמשך ומתמשך עד שהוא מגיע לגבול מסוים.לנקודת האין חזור.

שם נופלת ההחלטה.אדם לא יכול להמשיך במצב נתון כשרע לו זמן רב.

שינוי חייב להיעשות.

הסתכלתי מהצד על האשה.היא יכלה לתמוך יותר,להיות סבלנית יותר.

אל תאשים אותה,קשה לה.הבאתם ילדים לעולם והיא נושאת בעול קשה.

יוטב לה בלעדיי.

הסתכלתי על הילדים והיה לי קשה.

הם לא יודעים שהם הולכים להינטש.

אני מקווה שיום אחד הם יבינו.אולי כשיתבגרו יותר.לא הייתי האב הכי טוב בעולם

אבל כעת,כשאני עוזב,אני מבין שזה הדבר הטוב ביותר לכולם.

יש מין נטייה כזו להסתכל על דברים לאחור ולהתגעגע אליהם.לשכוח רגשית את

הזמנים הרעים ולהתגעגע לנוחות ולהרגשה המוכרת של סביבה בה היית זמן רב.

אנשים ומקומות בהם מכירים אותך ואתה מכיר אותם.בטחון מסוים.

יש תעוזה בהחלטה שהחלטתי.לעזוב ככה הכול וללכת אל משהו לא נודע.

אני מתרגש מעט כי כבר הרבה זמן לא התחלתי משהו חדש בחיי.

התנתקתי מהכול והרגשתי ילד שוב אחרי זמן רב שלא הרגשתי כך.

לבשתי מכנסיי חגרתי חגורתי ושמתי את תרמילי על גבי.

כסף-יש.זה בסך הכל מה שצריך.

כשהגעתי לעיר הגדולה הכל היה שוקק חיים כזה.כמו העיר היא יצור חי שמורכב

מהרבה תת-יצורים קטנים ופעלתנים כאלו.מדהים.באמת הרבה זמן כבר לא הייתי כאן.

כל אחד הולך למסלול קבוע בהחלטיות,נזהרים שלא לדרוך או להיתקל אחד בשני.

מעין קן נמלים אנושי כזה.באמת התרגשתי.

חיכיתי בתחנה בסבלנות ובשלווה מספר דקות.האוטובוס הגיע.זה באמת קורה,אני באמת

עושה את זה.חשבתי שוב על החיים שאני עוזב.הילדים,האישה,הבית,החברים.

ניחמתי עצמי במחשבה שאני לא נפרד מהם לתמיד.אראה אותם שוב,זה בטוח.

אולי יעבור הרבה זמן,אבל אראה אותם.

מצאתי מקום פנוי במושב האחורי ליד צעירה נאת-מראה.חייכתי אליה.הרגשתי טוב.

הזעתי מעט וקיוויתי שהיא לא מבחינה בכך.בצורה מוזרה היה לי איכפת ממנה ומהרושם

שאני עושה עליה.כמו נער בגיל ההתבגרות שוב.נו,זה בטח בגלל הנסיבות.עדיין הרגשתי

שאני בוגד במחשבותיי באישה.

אחרי מספר דקות של נסיעה החלטתי שאני צריך להפסיק להרהר ולהתחיל לחשוב מעט

בצורה פרקטית כי אם לא אעשה זאת לא אגיע בסופו של דבר לשום מקום.

האוטובוס עצר בתחנה נוספת והעלה עוד כמה נוסעים כשניסיתי לרכז את מחשבותיי.

הסתכלתי על חולצתי ושמתי לב לעובדה שהעליתי מעט במשקל.נו,טוב,אני הולך להשיל

כמה קילוגרמים טובים ממשקלי בקרוב,צחקתי לעצמי.

פתחתי מעט את כפתורי החולצה.היה חם באוטובוס.

הסתכלתי על החגורה.לחצתי על המתג הימני.

נו,72 בתולות אמרו.מתג שמאלי.

"אללה הוא אכבר" בשביל הרקורד.

חם.