כרעם הלמות הלב

שהשינה על גופך תשתלט

ואתה מכורבל בשמיכה

והכרית ראשך תכסה.

קולות רעמים מסביבך

כהלמות הפטיש יכו

כניקור הנקר בגזע עץ חלול

כאופן הקטר שבמסילה דוהר.

שנתך נטרפה ואתה ער

גופך מתפתל וכואב

ובאוזניך הלמות הפטיש

יהלמו כבסלע חוצב.

תתהפך מצד אל צד

את ראשך, הכר יכסה

וכי מי זה יהלום

ובגופך הוא מכה.

עוד לא תם השאון

האם היום יעלה,

אך החושך בחוץ

ורק חתול יילל.

אתה במיטה מתכרבל

בעוד הרעם רועם

שם ידך על לבך

כנשבע עם הלב.

והנה חש אתה

כי הלב זה שהולם

זה האות לחיים

אתה חי ונושם.

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 142/5  שייכות ל-  shulibangi