הנבגד

רוחות עזות חולות יביאו

אל עיניי, ואני סומא.

אבן צור היה לבי

לא ימס כשלג הצח

ים הדמעות מעינייך

ירוו עץ, אך לא לבב.

אם על חטא יכה לבך

לא ישיב נפשי משם

מן החושך, מן הרעם

לא אשוב עוד לעולם.

נפשי שסועה עדיין

לא אמחל ולא אסלח

דם לבך ניגר כמים

לבך, בלבי בגד.

אל תמתיני שאשובה

צאי ומצאי לך אהבה

פז ופנינים לא ישיבו

את לבי מהמדבר.

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 78/3  שייכות ל-  shulibangi