בין קירות טלביה

בין קירות האבן

מהלכת לבדה

בחדר הלבנבן,

עיניה כבויות

בוהות בחלל החדר

לגופה חלוק לבן

וידיה רפויות.

היא כאן

מתוך כפיה בחדר

בודדה וגלמודה

גופה תשוש מסם,

עבר עשיר נשכח

תמורות רבות בחייה

הביאו למשבר

בנפש האישה.

היא כאן

נפשה כבר מרחפת

בין שפיות זכה

לבין תהום ונשיה,

נפשה פצועה, בוכה

ככלואה בסיר הלחץ

מבקשת בנפשה

לראות אורו של יום.

היא כאן

זו היקרה לבניה

היא כאן כלואה בקור

בביתני השאול,

נפשה פגועה ופצועה

מכל תלאות חייה

השפיות נטשה נפשה

והיא כבר לא תחזור.

היא כאן

כמהה לראות בניה

לבהות באור פניהם

ומילה היא לא תשיב,

ידיה מלטפות

את ראשי בניה

דמעה זולגת על לחייה

כקוראת, אותה להציל.

היא כאן

בין קירות טלביה

נפשה כלואה

בתוך בועת הזמן

עיניה כבויות

ואת גופה נטש הכוח

זו החזקה

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 150/5  שייכות ל-  shulibangi