פרוד-היא היתה אשתך

חיה מתה במיטה זרה

אלופה כבר לא לצידה

נבלעת בתוך הזיה

נפשה חבוטה מיוסרה

אין לה שלווה

רק שקט סביבה

במקום הזה הזמן עומד מלכת

שעות תבהה בחלל חדרה

מבקשת לעזוב עולמה

נחבטת בקירות לבנים

בעיניה הכבויות מחפשת

את השער לעולם הבא

פעם אשת חיל היא היתה

את סם החיים ינקו מתוכה

את גוף ילדיה חיבקה עיסתה

ראשם ליטפה פניהם מיששה

מתאר גופם הולך ונעלם

פעם,

לילות אהבה ענוגה ידעה מאהובה

עתה עיניה קפואות

פניה חתומות כמסכה

את פניו היא לא רואה

עונתה יבשה ממכאובי גופה

חמש שנים פוקדים אותה אוהביה

מצפים,תפילה ממלמלים

בעיניים דומעות שואלים

איפה אתה אלוהים?

האין זו דרך בזויה

לסיים את החיים?

© כל הזכויות שמורות