אֱלוּל

אֱלוּל  /  יהושע רוזנברג

כְּבָר  כָּלוּ יְמֵי קָצִיר

חָדְלָה תְּאֵנָה אֶת תְּנוּבָתָהּ

כְּבָר מֵנִיף  הַקַּיִץ

דִּגְלֵי לֹבֶן כְּנִיעָה

עַל תָּרְנֵי חָצָב,

כְּבָר רוֹעוֹת כִּבְשֹׂת עָנָן

בְּאָחוּ תְכֵלֶת שָׁמַיִם, 

עֵת רַד עֶרֶב קָרִיר,

כְּבָר נֶאֱנַחַת שָׁנָה:  

"אַלְלַי לִי כִּי הָיִיתִי כְּעֹלְלֹת בָּצִיר"

מַעְתִּירָה כִּכְלוֹת כּוֹחָהּ:

"אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה",

כְּבָר נוֹהֶמֶת בַּבֹּקֶר

רוּחַ סְלִיחוֹת

מְגָרֶשֶׁת שִׁלְהֵי דְּקַיְטָא,

כְּבָר בּוֹקַעַת יְבָבַת הַיֹּבֵל

מִמִּקְדְּשֵׁי מְעַט,

עוֹד מְעַט  יַעַמְדוּ חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה  

כְּסוּסִים בִּתְחִלַּת  הַמֵּרוֹץ

וְגֵּוֵנוּ יִשַּׁח מֵעֹמֶס

עוֹד שָׁנָה  שֶׁגָּוְעָה.