שעת בין הגרביים-הכל התחיל מפיתה.

שעת בין הערביים

אני שואל את מוכר הנעלים

למה לי חור גדול בגרביים

ומילים יפות בכל החלונות

הוא מזיל דמעה של חיוך

אומר זו שתיקת החלומות

וצעדי מחול שסימנתי בחולות

נמחקו מול סופת שכנות

שעת בין הגרביים

אני שואל את מוכר הצנימים

למה לי גבינה שבוכה בימים

ומילים גונחות בכל הדוכנים

הוא מזיל חמאה של טוסט

אומר זו שתיקת הפרוסות

ופירורי שחוק שתליתי על הקירות

נאכלו בידי האנפות

חבשתי צנימים לראשי

וקשקבל נעלתי לרגליי

פניי אפויות מחרדל

ויצאתי שוב אל החולות

אולי ואמצא את אותו ההלך

שפגשתי אז בדרך

שפיתה אותי בפיתה ובחגיגת

ובבקבוק של פינה קולדה

אני נתתי לו רולדה

וגם את דודה זהבה

ושלושת הדובים

הפכו לכייסים

מבוקשים

בשטחים