שיר השבוע

"בוקר זך," אמר הפרחח, "אולי תנסה גם צח? אולי גם רך, ולבבי טהור ומלא אור."

אני מתהולל בין מלא מקומות, פה שם לעולם לא תדע איפה אני.

אני יחיד ומיוחד ואם זאת פשוט כל-כך.

לביבה זהובה זוהרת לה נוטפת עסיס וטעם, יחד עם ירקות העונה בקשת שזורה אקשור סרט, ואדביק גם ורד .

לא אשבע מספיק ועד בלי די, כאילו אין מחר. תפוח-אדמה זהוב ורך עם אפונה ירקרקה וגזר כתמתם, והנה העולם מושלם.

אמזוג לי יין ואני מלכת העולם. 

שני תלתלים בכל מיני צבעים אליך מצלצלים.

תלתל ועוד תלתל ואני כזאת פתלתלה נפלא כל-כך. זהובים הם כמו קסם מטבעות זהב. והנה את אוצרי הבאתי ל-חוץ ואולי בעצם לא נחוץ.