לב של אבן

 

את אומרת שיש לי לב של אבן,
שדבר לא נכנס או יוצא ממנו.
ואני חושבת שגם באבן יכולים להיווצר סדקים.

את אומרת לי להתבגר,
שהזמן לא מחכה.
ואני חושבת שאם הוא היה יכול, גם הזמן היה נעצר לנוח.

וזה לא שאני לא רוצה,
זה פשוט שאני רוצה יותר.

לפעמים נדמה לי שחלומות אפשר להגשים רק כשעוצמים עיניים,
ככה חזק חזק עד שניתן לראות כוכבים מרחפים.

ואת מהדהדת לי ברקע,
אומרת לי שלא לבכות, שעליי לשמור את הדמעות לרגעים הנכונים.
ואני חושבת לי שאין כזה דבר, הרי הדמעות לא נגמרות, לעולם.

וזה לא שאני לא רוצה,
ואולי כן



מוזר, גם לב מאבן מרגיש כשהוא נשבר