עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג

עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג  / יהושע רוזנברג

גַּם הַשָּׁנָה מַקְדִּים הָעֶרֶב לָרֶדֶת בִּשְׁקִיעָה אֲדֻמָּה

בְּפָנִים חֲרוּצוֹת צוֹעֶקֶת לְגֶשֶם אִמָּא אֲדָמָה,

מְצַפֶּה לְשָׁנָה טוֹבָה כָּל עָמֵל בַּנִּיר וְגַם בַּמֶּלֶט

וּבְגַן הַיְּלָדִים עוֹד עוֹמֵד דּוֹד גִּבּוֹר עַל הַמִּשְׁמֶרֶת.

שׁוּב מַרְאָה הַמּוֹרָה בְּשִׁיעוּר מוֹלֶדֶת חָצָב
וְשָׁרָה עַל הַנַּחְלִיאֵלִי מְבַשֵׂר הַסְּתָו,

וְכִבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה יִפְרַח אֶל מוּל חַלּוֹנִי

בְּצֶבַע וָרוֹד מְלוּכְלָךְ, בֶּן-חָצָב סִתְוָנִי

מֵחָדָשׁ מְמַלְּאִים אֲנָשִׁים אֶת סְאַת הַסוֹבְלָנוּת שֶׁאָבְדָה

מִיּוֹם כִּפּוּרִים שֶׁעָבַר עַד יוֹם כִּפּוּרִים הַבָּא

גַּם הַשָּׁנָה מְחַדְּשִׁים אֲנָשִׁים אֶת מְלַאי הַתִּקְווֹת שֶׁנָּגוֹזוּ

וְהַחַגִּים אֶל הַחֹרֶף הַקַּר אוֹתָנוּ יוֹבִילוּ.

שׁוּב יַחְלֹף הַגֶּשֶׁם יֵלֵךְ לוֹ

יִפְרַח הַזַּיִת בְּאָבִיב רַעֲנָן וּמְלַבְלֵב

וְאַחֲרָיו יָבוֹאוּ יְמֵי יֹבֶשׁ צְחִיחִים

וּבֶאֱלוּל יָשׁוּב יִמָּלֵא לִבֵּנוּ צִפִּיָּה חֲדָשָׁה.