כשאלוהים ברא חוה ואדם, בגן העדן

שכח הוא לברוא ליצן בדמותם

כשהאל נוכח כי חסר דבר מה בחלד

יצר ליצן וישכנו לצדם.

הבורא פיסל ליצן אדמוני ויפה עניים

חוטמו כביצה שהוטלה מן העוף

ידיו ורגליו שמוטות ברפיון עד אפיים

קופץ ומדלג כצרבתו הגחלת

ושועט כטווס מיותם.

פניו חיוך ולשונו האדומה מלחכת שמים

גופו זע אנה ואן ושמחה לו בעניים

ליצן אביר וזקוף וזהב ליבו ניגר כמים

שמחת ילדים יביא, על טס לאל שבשמים.

עם שחר ישכים ליצן לעמלו, טרוט עיניים

לתור אחר ילדים עצובים וסמוקי לחיים 

פנה אן ואנה ,נגע בפאתי רקיע

וכי ימצא הוא ילד

שחיוך על פניו יופיע.          

בערוב יום שב הליצן לתבור גן העדן

פוגע בחווה ואדם, וצפונות ליבו יחלוק עימם

מה חטאתי הקשה כי סבל ילדים לחזות שלחני

אך אני בחיוכם מצאתי  נחמה.

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 56/3  שייכות ל-  shulibangi