שיר אימא

האור פיתני לעלמה צעירה.

תשעה חודשים ארוכים עד מאוד...

ובחיקה ישנתי לחוכמה ונעימות.

לתוך כדור אפרורי, אף מילה מלמלתי.

כנפותיה כיסוני ואימצו אך ברכות.

עולם עיטרה-צבעה לי ולא מילים- נשיקות.

ובצהרי יום אחד חזרתי דומע.

חשתי- רומיתי, איך מזה לא הוזהרתי?

אך אז הבנתי, בזכותה- מה טוב ידעתי.

יודע כי מגשמים, אברח עדי חסותך.

ועזרה צרכתי? אנוס לעזרה אליך.

הו ולפעמים שוטה, כל כך הצחקתני!

העזת לומר, "הנה אני זקנתי".

אבל העולם שאפור, הלא ידעת מלכתי?

אז בזאת אברך, "מזל טוב כדור-ארץ...

תסתכלי ותרימי גבה ואמשיך:

עברה עוד שנה שהחזקת מלאך."