הדים

 

הדים של געגוע זורמים במשב הרוח,
נוגעים בי ברכות ונעלמים.
רגעים קטנים של פעם, נעולים בתוך שירים שקטים
כאלה שמורידים דמעות שקופות של אמת כואבת.

ואתה יכול לקרוא לי ירח,
רק כדי שאוכל לגעת בכוכבים,
להרגיש שגם אם זה רחוק,
זה עדיין אפשרי.

הדים של שיכחה, מתפוצצים כמו בועות,
צורבים בעיניים, לפעמים זה קצת כבד לנשום.
מילים שנאמרו בכעס, גם אחרי כל-כך הרבה זמן,
לא באמת נעלמות.

ואתה יכול לקרוא לי ירח,
רק כדי שאוכל לגעת בכוכבים,
להרגיש שגם אם זה רחוק,
זה עדיין אפשרי.

הדים של צחוק, מתנדנדים על מנורות שבורות,
שברי אור קטנים בתוך חושך גדול.
לא תמיד הכל היה כל-כך קשה,
אם רק יכולנו לזכור איך.

ואתה יכול לקרוא לי ירח,
רק כדי שאוכל לגעת בכוכבים.



להרגיש שגם אם זה רחוק,
זה עדיין אפשרי.