יצירות אחרונות
כן צועד לבדו (1 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -18/11/2026 20:28
צביקה ס' (2 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -18/11/2026 19:09
מחשבות שקטות (2 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -18/11/2026 18:45
לִמְצֹא אֶת עַצְמִי מֵחָדָשׁ (4 תגובות)
אביה /שירים -18/11/2026 18:31
אין עם מי לדבר (4 תגובות)
ZR /שירים -18/11/2026 15:49
קבלת חוסר השלמות (7 תגובות)
**לנה** /שירים -18/11/2026 15:36
עלילותיי חבר לי חרוז ובואו לכרוז (6 תגובות)
דינה קגן /סיפורים -18/11/2026 11:41
פיל (14 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -18/11/2026 06:36
לֹא לְהַרְפּוֹת🌹🌹🌹 (21 תגובות)
שמואל כהן /שירים -18/11/2026 05:31
שירים
זקנו כולםלפתע זקנו כולם ואין איש שיאמר צעיר אנוכי לפתע פשטה השיבה בשערם והצעיר באדם בשנת איתנים. יהלך ברחוב נחבא לכלים מחשש פן יפנו אליו כקשיש והוא רק היום בן שישים השנים. פתע נשרו עלי הצמרת ציפור לא תבנה בעץ ביתה גזעו איתן ודורות ימיו וחושש לימיו עת קרדום יונף. השלג הפשיר מראשי ההרים כיפת החרמון אינה עוד צחורה מביט הוא ממעל אל הגיא המוריק ונזכר עת היה ראשו לבנבן. אדם יהלך ברחוב, עיניו תרות סביב פוסע חרש, ונחבא אל הכלים ואין איש שיאמר איי בחור, אתה עוד צעיר. העיר הייתה למושב בו זקנים הוגפו הדלתות בבתי השוכנים אט אט זקנו כולם והגיעו לבגרות בימים. חלפו הנעורים, בא ההווה זקן הימים היפים נשכחו ואינם במקומם באו ימי הבלות הקודרים ובא הקץ, והחיים היפים חלפו ואינם.
נכתב ב- 12.1.1971
המקור שונה, מ- בן שלושים השנים ל- בן שישים השנים.
© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 43/1 שייכות ל- shulibang תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |