בָּרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת

בָּרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת / יהושע רוזנברג

כָּלְאוּ שָׁמַיִם מִטָּל

יָבְשׁוּ אֲפִיקֵי מָיִם, כָּל הַנְּחָלִים,

חָרְבוּ מַעְיָן וּבוֹר    

אָזְלוּ מַיִם מִנִּי יָם כִּנֶּרֶת

וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ

הָיָה אֲגַם לְשָׁרָב

וּמַבּוּעֵי מָיִם לְצִמָּאוֹן

וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת

עַמְּךָ מְבַקְשִׁים מַיִם וָאַיִן

לְשׁוֹנָם בַּצָּמָא נָשָׁתָּה

חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ

וְהָאָרֶץ כָּלְאָה יְבוּלָהּ

אֵלָה נֹבֶלֶת עָלֶהָ

וְּגַנָּה מַיִם אֵין לָהּ

שֻׁדַּד שָׂדֶה אָבְלָה אֲדָמָה

מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל, מְקוֹר מַיִם חַיִּים

כַּסֵּה שָׁמַיִם בְּעָבִים

הָכֵן לָאָרֶץ מָטָר

שַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ

וְיֹאמְרוּ לְךָ הִנֵּנוּ

מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמורִיד הַגֶּשֶּׁם

הָרֵם לָעָב קוֹלֶךָ

הַשְׁכֵּב נִבְלֵי שָׁמַיִם  

וְשִׁפְעַת מַיִם תְּכַסֵּנוּ

תֵּן טַל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים

מַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכותֶיךָ

הַצְמַח הָרִים חָצִיר

תֵּן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ

לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ

ה' אֱלהֵינוּ, אָבִינוּ,

בָּרֵךְ עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזּאת

רַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן וּנְדָבָה