ודתו שהיה מרחק נסיעה של שעה מהבית עבודה שאף פעם לא סיפר עליה רק שהייתה מאוד " סודות כאותן טיפות שמן בתחתית קערת מים צפים ומתפשטים מעלה,
ישובה הייתה בקצה החדר לצד שולחן עגול שעליו פרושה מפה לבנה וכוסות מסודרים עליו לצידה לא ישב איש זאת הייתה הפינה שלה הקבועה מידי יום שלישי בשבוע.
בשמלת קיץ אוורירית אדומה ונעל עקב שחורה,בידה מחזיקה תיק קטן תואם וכוס יין לבן תוסס
שיערה ארוך וגלי בצבע דבש אישה נאה בשנות ה40 לחייה.
אור קלוש ועשן אפוף של סיגריות היה באוויר מוסיקה, חרישית שלצלילה רקדו הזוגות בקצב של חיבוק.
דמעות זיכרונות וסודות הציפו כשמן את ליבה הכואב, ילדות מאושרת שנמצאת בתחתית וממאנת לעלות למעלה כמים זכים וצלולים עד לאותו בוקר קייצי יפה שבו יצא אביה שכה אהבה כהרגלו נםרד בנשיקה ובברכת יום טוב .. כהרגלו ויצא למקום עבודתו |
חשובה
תחום רגיש במיוחד תמיד היו לה חשדות שאלות שלא שאלה עד לאותו בוקר שבו לא חזר.
כך עברו השנים הגעגוע והכעס עולים וגואים כגאות ושפל ומתפרצים,
על חברים ואהבות שוויתרה מאחר ועזרה לאימה בטיפול בבני המשפחה אחיה ואחותה שגדלו לתפארת ולגאווה עזבו את הבית לחפש מזלם בעולם הגדול .
את אימה היא מבקרת בתדירות קבועה בבית אבות בעיר הסמוכה למקום עבודתה, לשכה לעורכי דין כמנהלת המשרד ובין אהבה ואכזבה. וטרדות אחרות במהלך יום שגרתי ועמוס במשרד ענתה לצלצול טלפון מגבר אלמוני שציין שמכיר הוא את אביה ומבקש להיפגש איתה בלבי של בית המלון שבעיר בשעה 6 בערב
וציין פרטים שתוכל לזהות אותו לא ידעה אם אמת ושקר אבל הסקרנות עוררה אותה וכך באותו יום יצאה לעבר מקום המפגש המיועד מוצפת רגשות פחד וסקרנות.
והנה עומד לפניה גבר כבן 50+ לבוש חליפה מחויטת שיער כסוף ובידו תיק מעור שחור
הושיט לה יד בחיוך והציג את עצמו כחבר של אביה משכבר הימים וסיפר שאביה עצור במקום רחוק בשל עבירת ריגול לצורכי עבודה והוא יפעל ויעשה הכול להשיבו הביתה ומאתה והלאה יהיה איש הקשר שלה ואל להעביר את המידע לאיש .
לאחר ששמעה את כל המידע ישבה בוהה ונסערת כל גופה רעד ודמעות הציפו כים את עייניה כל עולמה חרב עליה בשנייה הגבר האדיב שישב לידה חיבק את כתפה והזמין עבורה תה צמחים.
ימי ילדות מאושרים צפו ועלו דפים דפים בין זלגי הדמעות ימי הולדת ארוחות משפחה וטיולים
בסערת רגשות וצפייה לבאות יצאה מבית המלון אל הרחוב הסואן עצרה מונית ונסעה לבית האבות שבו נמצאתאימה שהיתה אישה יפה אם למופת עד לאותו בוקר שב בעלה לא שב הביתה חלתה האם והסתגרה בפני עצמה.
את אחריות הבית והטיפול באחיה ואחותה הצעירים לקחה על עצמה בהיותה הבוגרת ושימשה עבורם כאם אבא ואחות ומנעה מעצמה חיי חברה ואהבה. מאמה שהתבגרה לא דלתה פרטים נוספים רק עצב געגוע וכאב בעייניה העייפות..
מתי יגיע היום שלו ייחלה שהמים הצלולים יגברו ויעלו זכים ויגברו על סוד השמן הצף...
דמעות מאושר וחיוך יעלו על פניה שבידה כוס יין תוסס בשמלה אדומה ותוכל גם היא לרקוד בחיבוק אהבה..
@איריס בכר
15.10.08 | 
