שקיעה

 

הופכת שעון של חול,
מנסה להאריך את הזמן לעוד רגע נוסף, לעוד רגע איתך.
"את סוג של געגוע בשבילי" אמרת,
ואיכשהו זה נשמע לי הדבר הכי יפה בעולם.

מבט אחרון מול שקיעה,
מילים שישארו מעתה ועד.
וירח אחד שקטפת לי אז,
שב ועולה בחזרה.

גרגיר אחר גרגיר, הדקות מתקצרות והופכות לשניות קטנות,
אנחנו אוזלים במהירות רבה מידי.
"זה בסדר לבכות, זה רק אומר שהרגשת",
ואני אוספת את הדמעות, אחת אחת, רק שלא אשכח.

מבט אחרון מול שקיעה,
מילים שישארו מעתה ועד.
וירח אחד שקטפת לי אז,
שב ועולה בחזרה.

גרגיר של סוף משתחל ומצטרף לחבריו,
הירח מאיר על הים,
מזכיר שהוא שייך לאף אחד.

ואיכשהו,זה הדבר הכי יפה שנשאר לי ממך.



*כולנו סוג של געגוע, כזה או אחר.