לא שיר ולא סיפור - חמוד ביותר (הועתק מהאינטרנט) תהנו

עמוק עמוק בתוך הגוף שוכנת לה הנפש.

איש עוד לא ראה אותה,
אבל כולם יודעים שהיא קיימת.
ולא סתם יודעים שהיא קיימת,
יודעים גם מה יש בתוכה.

ומה יש בתוך הנפש?

בתוך הנפש,
במרכזה, עומדת לה על רגל אחתציפור.

ציפור ששמה ציפור הנפש.
והיא מרגישה כל מה שאנו מרגישים

כשמישהו פוגע בנו,

 מתרוצצת לה ציפור הנפש בגופנו אנה ואנה

לכל כיוון,סובלת כאבים קשים.

ומה קורה כשמישהו אוהב אותנו,

מקפצת לה צפור הנפש
בדילוגים קטנים ועליזים,
קדימה ואחורה, הלוך ושוב.

ציפור הנפש,השוכנת עמוק עמוק בתוך גופנו,
גדלה וגדלה, עד שהיא ממלאה כמעט את כל המקום שבתוכנו.

עד-כדי-כך טוב לה בחיבוק.

בתוך הגוף,עמוק עמוק,שוכנת לה ציפור הנפש.
איש עוד לא ראה אותה,
אבל כולם יודעים שהיא קיימת.

ועוד אף פעם, אף פעם לא נולד אדם
שלא הייתה לו נפש. כי הנפש נכנסת

לתוכנו ברגע בו אנו נולדים.

הנפש אינה עוזבת אותנו-  אף לא פעם אחת-
כל עוד אנו חיים.
בדומה לאוויר, אותו נושם האדם.
מרגע הולדתו ועד לרגע מותו.

אבל ממה היא עשוייה – אה! וזה דווקה פשוט מאד

היא עשויה מגירות מגירות
מגירות אלה אי-אפשר לפתוח סתם כך,
כי כל מגירה נעולה במפתח
המתאים רק לה!
וציפור הנפש היא היחידה היכולה לפתוח את מגירותיה.

כיצד? גם  זה פשוט מאד

ברגלה השניה.
ציפור הנפש עומדת לה על רגל אחת,
וברגל השניה- המקופלת בשעת מנוחה מתחת לבטנה-היא מסובבת

את מפתח המגירה אותה היא רוצה לפתוח,
מושכת בידית, וכל מה שנמצא בתוכה
יוצא לחופשי אל תוך הגוף.

ומכיוון שאין דבר אותו אנו מרגישים ,שאין לו מגירה,
יש המון מגירות לציפור הנפש: שמחה, עצב, קנאה, תקווה, עצבנות וסבלנות

ויש מגירה לסודות הכי כמוסים, זוהי מגירה שאותה כמעט שלא פותחים.

 סודות כמוסים

לפעמים יכול אדם לבחור לעצמו ולסמן לציפור אילו מפתחות לסובב ואילו מגירות לפתוח.
ולפעמים זוהי הציפור שמחליטה בשבילו.

למשל: הוא רוצה לשתוק ומורה לציפור לפתוח את מגירת השתיקה, אבל היא, על דעת עצמה, פותחת לו את מגירת הדיבור, והוא מדבר ומדבר בלי לרצות.

וקורה שהוא מקנא בלי להתכוון בכלל.

וקורה שהוא מקלקל דווקא כשהוא רוצה לעזור.

כי ציפור הנפש היא  לא תמיד ציפור ממושמעת ועושה לו

לפעמים  צרות….

כאן כבר אפשר להבין, שכל אדם שונה מחברו בגלל ציפור הנפש אשר בתוכו.

ציפור שפותחת מדי בוקר את מגירת השמחה,
השמחה נשפכת ממנה אל תוך גופו
והאדם שלה שמח.

ואילו ציפור שפותחת לו
את מגירת הכעס,
הכעס שלה נשפך ממנה ומשתלט
עליו כליל.

ועד שהציפור אינה
סוגרת את המגירה בחזרה,
אין הואמפסיק לכעוס.

יש ציפור שרע לה פותחת מגירות לא נעימות: עצב, עצבנות וקנאה

ויש ציפור שטוב לה – ציפור שטוב לה בוחרת במגירות שעושות טוב:

שמחה, תקווה וסבלנות

הכי חשוב- זה להאזין היטב לציפור.
כי קורה שציפור הנפש קוראת לנו, ואנו לא שומעים.
חבל.

 היא רוצה לספר לנו על עצמנו.
היא רוצה לספר לנו על הרגשות שנעולות במגירות שבתוכה.

יש מי  ששומע אותה לעיתים קרובות

 יש מי  ששומע אותה לעיתים רחוקות

ויש מי ששומע אותה רק פעם בחיים.

לכן כדאי, אולי מאוחר בלילה,   כששקט סביב,

להקשיב לציפור  הנפש שבתוכנו,עמוק עמוק…  בתוך הגוף.