פצעי הזמן

השמש ברום מחייכת

ילדתי אל הגן הולכת

את ביתי הקטן ממרקת

ונותנת בו, מעט חמלה.

היום בא

הזמן עמד לו מלכת

בחלל מנגינה מתנגנת

מספרת סיפור על תנשמת

שדואה לה בחשאי.

היום בא

ריקנות את לבי תופסת

געגוע לאיש, הנם מלכת

שנטע ברחמי נטע פרא

והינה היא, גדלה ויפה.

היום בא

פצעי הזמן הגלידו

האור על פניי זוהר הוא

ולבי משוטט וּמחפש

הצוהר בביתי פתוח

מצפה שיבוא עם הרוח

האיש שלבו כבר פתוח

ממתינה לו, ומונה את הזמן.

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 276/25 שייכות ל-  shulibangi