קֶשֶׁת

קֶשֶׁת / יהושע רוזנברג

בְּיוֹם חֹשֶׁךְ, צַלְמָוֶת וַאֲפֵלָה,

בְּיוֹם עֲנָנָה גֶּשֶׁם וַעֲרָפֶל 

כְּשַׁחַר פָּרֻשׂ עַל הֶהָרִים,

מִבַּעַד לְשָׁמַיִם לוֹבְשֵׁי שַׂק וָאֵפֶר

מִתּוֹךְ עַב הֶעָנָן הָאָפֹר

אֲשֶׁר נִפְרַשׂ לְמָסָךְ עַל שְׁחָקִים

אֵלַי חִיְּכָה קֶשֶׁת סַסְגּוֹנִית

מִבֵּין נֹּגַהּ עֵינֵי שֶׁמֶש וְדִמְעַת נְשִׂאִים

אֵלַי יָפָה נִשְׁקָפָה.

בְּיוֹם חֹשֶׁךְ, צַלְמָוֶת וַאֲפֵלָה,

בְּיוֹם עֲנָנָה גֶּשֶׁם וַעֲרָפֶל 

חִצֵּי תְּפִלָּתִי אֶל כִּפַּת הָרָקִיעַ שָׁלַחְתִּי

אֶל שָׁמַיִם פֹּרְשֵׂי רֶשֶׁת מִפְרְשֵׂי עָב

סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה

וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹלִי

וַתָּבוֹא תְפִלָּתּי לִמְעוֹן קָדְשׁוֹ

לֹא שָׁבוּ רֵיקָם תַּחֲנוּנַי

וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתִּי

לֹא נָסוֹגָה אָחוֹר.

בְּיוֹם חֹשֶׁךְ, צַלְמָוֶת וַאֲפֵלָה,

בְּיוֹם עֲנָנָה גֶּשֶׁם וַעֲרָפֶל 

לִי נִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן מָרוֹם

פָּרְשָׂה עָלַי חֻפַּת אֹדֶם

כֶּתֶם פָּז וּצְהֹב חֶדְוַת חַיִּים

וִירַק דֶּשֶׁא וּתְכֵלֶת עֵינַיִם

כְּחֹל יַמִּים וְצַוְּארוֹן פּוֹעֵל

וּמִתַּחְתָּם לִי הֵאִירָה פָּנִים

סִגָּלִית הָאוֹהֲבִים.

שֶׁמֶשׁ וָגֶשֶׁם הֵבִיאוּ

שְׁלַל צְבָעִים אֶל חַיַּי.