גידול שפיר
מעשה שהיה כך היה.
בשבת בצהרים ישב אברהם כהרגלו על הדשא בכניסה לבית כוס קפה בידו ועיתוני סוף השבוע לידו בהיכון לקריאה. מנחם שעבר על השביל נפנה אליו ושאל:
"נו מה המצב?"
" לא משהו" ענה אברהם
" למה מי מת?"
" הגידול שלי יהרוג אותי יום אחד" השיב אברהם בפנים חתומות
נאלם מנחם במבוכה ואחרי כמה דקות שאל בחשש: פנית למוסדות? בקשת עזרה?"
" עזוב זה הבעיה שלי ואני אתמודד איתה!"
מנחם נבוך עוד יותר ובסתר לבו אף התפלא "לאברהם יש גידול ואני לא ידעתי למה הוא מסתיר את זה? איך הוא חושב להתמודד עם הגידול לבד? למה האחיות לא עושות שום דבר כדי לעזור לו? הן בכלל יודעות על כך?" ועוד הרבה מחשבות מסוג זה התרוצצו במוחו.
נפרד מנחם מאברהם במבוכה והפטיר" נו, טוב, ביי, שמור על עצמך" וגמל בלבו לעשות משהו למען אברהם חברו.
עוד באותו הערב נקש על דלת ביתה של לוטי האחות ובקש לשוחח עם ביחידות, לוטי הציעה לו כסא על המרפסת האחורית ושאלה במה הענין, מנחם מצדו לא בזבז זמן ושאל איך זה משאירים את אברהם להתמודד לבד עם גידול ממאיר שמקצר את ימיו, האם הן יודעות על כך, למרות שלפי מה שהבין מאברהם הוא אינו רוצה עזרה או רחמים ומתכוון להתמודד עם הגידול לבד, נכון הוא רגיש במיוחד היות שאשתו נפטרה לפני כמה שנים ואין מי שיתמוך בו, עוד שאל האם האחיות מודעות לכך והאם הן עושות משהו כדי לעזור לו וללוות אותו במחלתו הקשה.
לוטי הרגיעה את מנחם ואמרה לו שהכל בטיפול ותחת שליטה "זה יפה מאוד שאתה דואג לחבר אבל תאמין שאנו עושות הכל אבל בדיסקרטיות" בלבה לוטי תמהה, בכלל לא ידוע לי שלאברהם יש גידול מכל סוג שהוא, אולי ברכה יודעת על כך ולא עידכנה אותי.
למחרת בבוקר עוד לפני קבלת הקהל שאלה לוטי את ברכה אם היא יודעת משהו על "הגידול של אברהם בורש" ומסתבר שגם ברכה לא ידעה דבר מיד פתחו את התיק הרפואי שלו ולא מצאו בו כל בדיקה או מסמך המעיד על גידול כלשהו אצל אברהם ברוש. לוטי התקשרה בטלפון אל מנחם ושאלה אותו "מה פתאום הוא מדבר על גידול אצל אברהם?"
מנחם ענה ללא היסוס אברהם בעצמו סיפר לי וגם הדגיש שהוא יטפל בו בכוחות עצמו " אני חושש מהגרוע ביותר" חתך.
עם גמר קבלת הקהל פנו ברכה ולוטי למזכיר והסבירו לו שלאברהם יש גידול ממאיר המאים על חייו ובגלל עקשנותו מתכוון אברהם להתמודד עם הגידול לבד ומי יודע מה כונתו, איך יוכל להתמודד עם בעיה רפואית ונפשית כזו, אם אינו רוצה לשתף את המרפאה, צריך לעשות משהו בנדון ויפה שעה אחת קודם.
יונה המזכיר הבטיח לפעול באופן מידי ולגשש אצל אברהם ולנסות להפנותו ליעוץ עם האחיות.
אברהם היה ידוע בקבוץ כטיפוס עקשן שאינו נוטה לגלות חולשה ואינו שש להעזר באחרים לפעמים אף הולך עם "הראש בקיר" לכן חפש יונה דרך לפנות אל אברהם מבלי שהנ"ל "יקשה עורפו", או אז צץ הרעיון הגאוני באותו יום מגיע יואל העו"ס של הקבוץ הרי באופן ברור זה תפקידו.
עם הגיעו של יואל לקבוץ נכנס למשרדו של יונה כמדי שבוע, מיד העלה יונה את בעית הגידול של אברהם והצורך לרכך את עמדתו העיקשת נגד קבלת כל עזרה ותמיכה שמציע לו הקבוץ. יואל לא הסס ולקח על עצמו את המשימה.
עם הגיעו לחדר הטיפולים נפגש עם שולה האחראית מטעם הקבוץ על הפנית ולווי החברים בטיפולים נפשיים ושטח בפניה את הצורך להפגש עם אברהם באופן דחוף ואמר שהוא יעדכן אותה אחר הסכמתו של אברהם.
בשעה היעודה הגיע אברהם לחדר הטיפולים ובפנים סקרניות וחצי מגחכות שאל את יואל " במה אני יכול לעזור לך?"
"השאלה איך אני יכול לעזור לך אברהם, שב נדבר קצת"
"מה אתה יכול לעזור לי" השתומם אברהם" אני עדין שפוי וכל הברגים שלי במקומם, עזוב זה שמשה מנסה לתפוס את מקומי בשלחין לא מזיז לי וזו לא בעיה כבר סיכמנו על חלוקת תפקידים מסודרת וכל הסכסוך נגמר. אתה מפגר אחרי הענינים, ובכלל מי בקש ממך להזמין אותי? חשבתי שאתה רוצה שאני אעזור לך במשהו."
" שב אברהם, אני יודע שקשה לך, אבל צריך לדבר על כך, תיפתח תן לנו לעזור לך . קשה להתמודד עם גידול ממאיר לבד אתה צריך לתת לחברים שלך ולאחיות לעזור לך וגם אני נמצא פה אם תרצה"
נזעק אברהם" איזה גידול ממאיר על הראש שלך? מאיפה המצאת את זה? לי גידול אני בריא כמו שור ואין לי שום גידול לא ממאיר ולא משהו אחר, מה אתה רוצה מחיי עוד מעט תביא לי גם התקפת לב ושבץ מוחי, צא מזה מישהו ניסה לעבוד עליך"
" אבל אתה בעצמך סיפרת למנחם על הבעיות שלך עם הגידול"
" אני סיפרתי למנחם, על גידול ממאיר שיש לי מאיפה המצאת את זה" נזעק אברהם
האדים כועס, ופתאום פרץ בצחוק אדיר ומתגלגל .
שסוף סוף הפסיק צחוקו ובקול משתנק אמר " בטח הגידול שלי, כך אני קורא לראם בני הקטן, פנו אלי כי היו לו כמה צרות בלימודים, אז החלטתי לטפל בזאת באופן מידי וחינוכי בדיוק אז עבר שם מנחם ואמרתי לו מה שאמרתי.
