בגיא ארץ מואב ( משה)

הראתיך בעיניך ושמה לא תעבור

מארץ הנגב עד רמות הגלעד

חלף, עבר השיר  מבטו ,

דומם עמד, הביט וראה

את הארץ בה לא יבוא.

הוד המדבר מול הוד האדם

והוד אלוהים עליהם,

"כאן הוא גבולך, מכאן לא תוסיף",

נשמע קול האל רק אחת.

על פסגת הר נבו

"אליה לא תבוא"

מרום סלע וצור

"שמה לא תעבור"

פשט ידיו מול אלוהיו

"אל שעריה ניצב, אל ארצי לא אבוא".

אל מול האדם קפא הענן,

            "עד כאן,

"מורשת הארץ רק דור המדבר,

ולא בני גלות דור הנכר".

כרע המנהיג אל מול השכינה

השיר מבטו על פניו עננה,

"נביא אלוהים אני, עמך הנני,

תלאה  ועצבות הן דרכי,

אנא אלוהי האם אפול

בפסגת מאוויי".

מעל ההר ירד הנביא,

הביט אל עמו המנהיג,

בגיא ארץ מואב מת האדם.