חזרה ליצירות
שירים

במעלה הר התקווה

א. מיכאל | (14/11/2008 00:19) | 62 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
הנה הוא, המטה בידו, עולה מעלה מעלה, במעלה הר התקווה,
הוא אינו מביט מטה, את אשר היה לו לאמר אמר, סיים בברכה.
הוא משקיף עלינו, את אשר ניבא ניבא, הוא לא רצה שנשכח,
במעלה הר התקווה,הוא נשאר, עמד , הוא משקיף עלינו ונאנח.
 
לא הוא לא המנהיג היחיד, זה שמטפס על ההר, מחפש תקווה,
לא הם היו רבים מאוד,הביטו על כל הידיים, שהפכו מקום עליה.
לא סתם ידיים קלות, ידי זיכרון בהרי המנוחה,אותם הרי תקווה,
לא אמרו מעולם, שכאן לא יהייה שלום, הם פחדו לדבר גבוהה.
 
אני שוכב במיטה, חולם הגם אני העלה להר התקווה, ללא שלווה,
אני בוהה ,קולות מהטבע פולחות אל החדר,החלון פתוח לרווחה.
אני שוקע בתנומה,המראות חולפים להם, משנות החמישים ההם, 
אני לא הרחקתי אל אברהם,מכניס אורחים היה, בחום חיכה להם.
 
רציתי להתמקד בדויד,האיש הקטן גדול מאוד,הוא האמין גם בשלום,
רציתי להבין את אשר היה אומר, לו רק היה חי איתנו ומגיע עד הלום.
רציתי לעמוד מולו , כמו אז בטכני של חיל האויר, לשמוע אשר בלבבו,
רציתי לשמוע את קולו, חוצב הדרך,הקול שהדהד כשחש את חירותו.
 
במעלה הר התקווה, תראו אותם, משה ודויד,משה וגולדה,יצחק שנרצח,
במעלה הר התקווה,אולי סנה השלום בוער ולא אוכל,כל יהודי כאן נאנח.
במעלה הר התקווה,אותה אש יוקדת של תקווה, תהפוך למציאות במדינה,
רוצה אני רק להשאיר אחרי מציאות, לא חלום, שנכדי יחיו בה,ללא חרדה.
 
ציוצו של השלדג מתמשך,שוטף את העמק שנשקף מחלוני,טיפות מאובקות,
ציוצים נשמעים מריאותי,שואפים הם לחמצן צח, ללא כל אותם התוספות.
ציוץ תוכי מזמר מפר את המולת הכפר, החלום פוקח עיניים, אני נמצא בהמתנה,
אצייץ כמה שיותר,עד שאדע שבמעלה הר התקווה, יעשו הכל למציאות שלווה.   
 
למענם אם לא למענינו.!!!!
 
 

תגובות

חזרה ליצירות