סמטת דרך המילים

בסמטת דרך המילים, ביסטרו

קטן מוצנע, ומבעד לאפלולית הדרך,

 אורו מבליח ומאיר,

קולות ,מילים, דברי שירה.

כוסית אלי כוסית נוגעת משיקה

והיין הניגר אל לב,

מבעיר מילים, פורחים,

עולים, בלהט ותשוקה.

קולות קריאה דברי שירה

מילים כתובות תלויות  ברשת,

נאמרות בלי קול, ביד ברואים

המסבים אל שולחנות

 ביסטרו, בדרך המילים.

שירה עולצת , שירת תפילה, עצבות

דועכת, בדידות כפויה, אהבה כואבת

פועמת מרטיטה.

טבע נוגה, קיץ חם וסתיו קריר,

 לב בוכה עם זיכרון מריר.

כך עולות שם המילים הנקראות בשקט

לא נשמעת הברה,  רק קול אומר שירה,

 והמילים הנישאות ברשת

 בקול דממה דקה

 רוכנות ראשן בסיומן כאומרות חידה.

בעת חצות בדמי הליל

 שירים עולים בלהט,

 ואחוות משוררים תומכת ונוגעת,

תודה לכם אחי , כי קיבלתם כך אותי

ביושרה וברעות ללא קנאת כותבים,

וכך אזכור אתכם תמיד כידידי נפשי

מהפונדק  שבסמטת, דרך המילים.