סיפורים

אני בתול - ספור בהזמנה

 
אני בתול ובעוד שבוע אני מתגיס, כן עוד שבוע,,סיפורים כבר סיפרתי לכל החברה אבל אני בתול.
תמיד זה היה כמעט, עם אדוה בכתה י' התנשקתי והתנשקתי עד שכאב לי כל הגוף, כמה שירים כתבתי לה על אהבה על הירח ועצים בשלכת  כמה שירים הלב נקרע וגם המכנסים.
אחר כך באה צביה שלמדנו יחד בטכניון "בנוער שוחר מדע" הרבה לילות ישבנו יחד וכל הנסיונות שעשינו היו בפיסיקה מעשית יחד עשינו פרויקט גמר על "ספקטרום הקרינה של גבישים שונים" כשנשקתי לה בלילה אחרי הגשת הפרויקט לשפתיה היבשות היה טעם של גביש בלי קרינה וכשניסיתי קצת יותר היא התחמקה ואמרה "אני עוד לא מוכנה ,צריך לחכות לרגע הנכון.".
היא בטח עוד מחכה וגם אני
עכשיו יש לי עוד שבוע ואני מוכרח לעשות את זה לפני הצבא, אני לא יכול להתגיס בתול, אז החלטתי אני יורד לאילת עיר החטאים על החוף אקים לי אוהל ואפרוש את קורי תאותי ובטח תתפס נערה בקורי.
לאילת הגעתי עם תרמיל גדול ובו כל הציוד הנחוץ אוהל שק שינה מזרון דק והכי חשות גזיה פינג'ן וקפה לכל השבוע. מצאתי מקום אסטרטגי  בחוף הצפוני , עם גמר הקפה העפתי מבט לצדדים ורמזתי עם הפינג'ן לזוג צעירים שהיה שרוע לא רחוק ממני ,לשמחתי הם נענו לרמז והצטרפו אלי
אני מיקי וזו נועה-הציג מיקי אות ואת חברתו
אני גלעד -אמרתי
"כמה סוכר שאלתי
"מה לא בישלת עם הסוכר"  תמה נועה
כך גלגלנו שיחה של סתם שיצרה חברות זמנית שלוה
לקראת הערב הסתבר שגם מיקי ונועה נשארים ללון על החוף
בילינו סביב מדורה וקפה שמשכו עוד בני נוער צעירים שהיו על החוף ומבלי משים נהפכנו לחבורה של כעשרים בני נוער,
כשפרשתי לישון שאלה אותי צביה אם היא יכולה לישון איתי באוהל, מיד הסכמתי בשמחה ותקוה וידעתי שעשיתי את הצעד נהנכון כשירדתי לאילת.
פרשתי את שק השינה שיספק מצע לשנים ובמהרה צביה הצטרפה אלי לאוהל פיניתי לה מקום לידי והחלתי רוקם תוכניות בדממה "את יודעת יש פה משהו ברוח של אילת שנותן לך שלוה ואהבה לעולם, עולם מנותק ורחוק מהחיים, כאילו אנו ...." ואז עלה קול נשימותיה הקצובות המלווה בנחירה רכה. אכן אתה דון דג'ואן דה לה שמאטה לחשתי לעצמי " ובמהרה נרדמתי גם אני.
במשך שלושה ימים בילנו מירב החבורה על החוף ובעיר כשאני מפזר את מאמצי לכווני שונים חיבוקים פה ושם ואפילו נשיקה או יותר אבל אני עדין בתול.
ביום שישי התפוררה החבורה ונשארתי עם צביה שאם לא צינתי עדין הייתה יפה ובעלת גוף חטוב עם כל ההדגשים הנכונים.
אחרי ארוחת בוקר שהיתה יותר קרובה לשעת הצהורים מאשר לבוקר הציעה צביה שנלך יותר מזרחה ונתרחץ בערום , כמובן שהסכמתי בהתלהבות.
אחרי הליכה לא ארוכה הגענו לחוף בו מרבית המתרחצים היו בעירום מלא,פרשנו את שק השינה ובלי לחכות הרבה פשטה צביה את בגדיה ועוד התמתחה למולי ואמרה "יאללה תתפשט ונכנס למים, אין כמו שחיה בערום"  במהרה גם אני הייתי ללא כל עלה תאנה ורצנו יד ביד למים, אחרי שחיה מהנה ומשחקים במים יצאנו להשתזף בשמש שכובים זה לצד זה בערום ואני תר במוחי אחרי דרכים ופתיחות כדי לפתות את צביה .  אבל היא עצמה את עינה וזמזמה שיר באנגלית בלית ברירה נשכבתי על גבי וחיכיתי לישועה.
אותו אחר הצהורים היה עלי לחזור הרי ביום ראשון אני מתגיס וצריך להפרד מכולם בבית.
כשהתעוררתי על החוף היתי לבדי על שק השינה ערום ומבויש והבנתי נגזר עלי להתגייס בתול ומכיון שאני עומד להתגייס ליחידה קרבית כנראה שההזדמנות הבאה תהיה בעוד שלוש שנים.
ארזתי את כל חפצי העמסתי את התרמיל על גבי , לבוש כמובן, ויצאתי בדרך הביתה.
כשהגעתי לקצה החוף ממש קרוב למלונות היה נדמה לי שאני שומע קול קורא בשמי, כשהפנתי את ראשי ראיתי את צביה קוראת לי ומנפנפת בידיה , חיכיתי לה והיא הודיעה לי שהיא מצאה טרמפ לשנינו במשאית שיוצאת מוקדם מאוד בבוקר ומגיעה עד ת"א .
הלכנו למגרש החניה לפגוש את הנהג וסיכמנו שיוצאים בארבע בבוקר עד אז יש לנו עוד לילה שלם ,החלטתי להוציא את שארית כספי על ארוחה טובה ובלוי במועדון לילה יחד עם צביה
אחרי הארוחה כשהצעתי לצביה לבלות את שארית הלילה במועדון היא בקשה " בוא נפרד מהחוף הרי בעוד יום את ה מתגייס מי יודע מתי תזכה עוד פעם לבלות סתם כך על החוף" ומשכה אותי בידי אל החוף .פסענו יחפים על החוף מידי פעם מתקרבים אל המים ומתרחקים מהם לחשתי לה שנים מהשירים האהובים עלי ביותר והיא ענתה בשירים משלה.רוח של קסם אורירי רחפה ביננו
לקראת סוף הלילה הגענו למגרש החניה פרשנו את שק השינה ליד המשאית ונרדנו חבוקים.עד שקולו הרועם של הנהג העיר אותנו " יאללה נוסעים"
בתל אביב נפרדנו בנשיקה וחבוק
ואני התגייסתי בתול
 

תגובות