קטנה כקופסת סוכרזית

אני גדולה כמו החדר

אך אינני מדברת בשפתה של רחל

אני רוצה להיות קטנה כקופסת הסוכרזית

והרי

בעצם, אין זה משנה כלל.

אני חלון שקוף, תמונה על קיר

וילון קטיפה כבד

מוצעת כמיטה, מאובקת כשטיח

חדר ומלואו

חתול שחור, דגי זהב במים

טיח מתקלף,

מלאכים ורודים מן התקרה תולים עיניים

מי את ?

חדר נעול

לא גן, לא יד מושטת

אין מבקרים, גם לא בשוגג

פעמון חלוד לא מצלצל

חדר מדרגות המסתיר את הבית פנימה

אני בית ישן מט לפול

ברחוב אלמוני ונשכח