שירים

נוודה

כנווה
היה לי
יתמותו של עץ
מצהיל אלי זרועות ערומות להתוות את דרכי הפתולתלת

במרחבי נוודה
גורפת ספירלות של
רוח.

ועבים נפקדים משמי החול, שכוחי האופק
כולאים נוודים חומים
בטבעות

עיני
קוראות מפלצות ענק קודחות בשדות הנפט

לתור פנטזיה - - -

נעלמת

בערבות

נאוה דה.

תגובות