אהבה עלומה

ממתין בערגה לבואך

צעדך חרישי, צעדים לבנים,

לראות את פנייך, שחוק נעורים,

תום נעוריך פריחת עלומים.

לצפות בעינייך אל עמקי לבבך

לחפש הנסתר, הבלתי נראה,

ומבעד לערפילי החשש היראה,

עולה פנינת לבבך הלבנה.

ממתין לידך אל ידי המושטת,

יחד נמריא אל צפרירים ורוחות,

נישאים על אבק חלומות,

 אל ארבע העונות,

אל קדם ימים,

אל שקיעת הדורות.

על קרן פז שאיני, אל איילת השחר,

אל נעורי זה מעת חלפו,

אל שדות אביבי אל ערבות עברי,

שוב רק אחת אל קדמת עלומי.

שאיני שוב בערגת עלומיך,

אל מדשאות ופלגים ורחש המים,

אל רום הרקיע אל להט חמה,

אל תכלת הים, אל נופי אהבה.

הושיטי ידך ופנינת לבבך,

ולוא רק אחת טרם תשקע החמה,

ותהה זו לי אהבה מתחדשת,