שירים

בנתיבותיהן של מילים

 
דרכן של מילים לבוא וללכת
דרך להן להתרבות ולהתמעט
והן שבויות בידי נסתרים
ברצועות שפה, בחבקיו של דימיון

יש מילה והיא פורצת
יש מילה והיא עצורה
ושתיהן, טבע להן להידחק
כל אימת
כל אשר
וכאשר
כמו אין עוצר

בא אדם ניטל עם זאת
בא אדם לקח מזאת
ושם אותן בתוך מכבסת
מדור ענקים
מלא נקבים נקבים
כולו חלולים חלולים
גם גלוי גם לא ידוע
ודרכם אדם מטיף ודוחס

והאדם מווסת את כבסיו
נכבס עם זאת
מתכבס עם זאת
כובס אותן
מכבס אותן
כמו נכבס ומכביס יחדיו

והאדם מוסיף דרטגנטים
ולש אדם, מתיש אותן
עד כי באו אל עיסה
יש וריח בשמים נידף מהן
יש וריח אין ריח עוטף ומעטיף
יש והמילים דוחות כנדחות מדיח
כי זו דרכן של מילים
ודרך המילים (ו/או) בהעדרן
אדם ניכר
 
 
כל הזכויות של תוכן יצירה זו שייכות © ל- ליאון
 
 
 

תגובות