המייתך כי תבוא

אשיח ואהמה ואזעק בקול

כי כבואך, את תבואי בסערה

וידך עליי תכבידי

כי תפליאי בי שאלותייך

והן כנתכות ללא רחם

איך, למה ומדוע

מתיי, מי ומה

וכך תוסיפי להן הנופך

ולא תסיפי עד כי יבוא המכריע

אני אזעק בקול

את לא תשתוחחי בי

כי תפסקי שפתותייך אליי בחיוך

ותסברי פנייך אליי במאור

ותשפיעי זרועותייך עליי בליטוף

והמייתך כי באה, תביא עימה רוחות

את רוח החיצון ואת רוח הפנים

הנה כמתאבקות

הנה כמתגוששות

והלוך תהלוך מהן

רוח מופנמת כמופע נהרה

והיא כמנצחת

ופניה כמאירים

או אז, נושא אני אלייך את פניי

ואת מבטי אני מישיר

ורואך כמו שאת, במלוא יפעתך

כתמיד, לא מתנשאת

ואני מקרבך כפילגש אהבים

ואת חסדייך עליי אני זוכר

אני לא שוכח

אני לא אשכח

וכתמיד, אני אחרייך הולך

לא כנכנע

לא כנגרר

כי שנינו כמו בסחף של מים אדירים

יניחונו עלי חוף

ונתעלס באהבים

כאילו לראשונה נפגשנו

ואני כנער עולז מתת

מצהיר עלייך קבל עם וקבל עדה

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו שייכות ל - ליאון