"גבר גבר"
ציפור הלילה התעופפה לחלוני מבלי משים , כנפיה נעו חרש חרש עד כי נדמה היה שמצוי אני בתוך חלום בלהות ועונג בלתי מובן כאחד .
התחושה שעברה ממנה, הייתה מכשפת. הרגשתי שאם אגע בה, אלכוד אותה, היא תמלא חיי באושר, הושטתי את ידיי, לאחוז בה וכל שהרגשתי הוא פעימות ליבה החזקות מבהלה ופרפור כנפיה בטרם עפה ונבלעה אל תוך הלילה השחור. הפסדתי את אושרי, לרגע אחזתי בו.. אבל רק לרגע.
התעוררתי כשכולי עטוף זעה. זכרון החלום עוד מהדהד בראשי. ניערתי את שמיכת הפוך הגדולה מעליי ומיהרתי לחדר המקלחת.
בעוד המים שוטפים את הזעה מגופי, תהיתי מדוע תחושת החלום עוד אופפת אותי ולא מתפוגגת כמו כל חלום אחר.
חזרתי למיטה כשברור לי שלא אירדם כבר. נשכבתי על הגב מהרהר, כשידה של אלה רפרפה על בטני כשקולות מתפנקים בוקעים מכיוונה. נזכרתי בעבר כשהייתה עושה זאת, כמה זה היה מעורר אותי, תוך שניה הייתי משתף פעולה גם אם קודם לכן הייתי שרוי בשינה עמוקה.
כעת.. לא הרגשתי דבר, רק יכולתי לדמיין את מילה עושה את זה ורק מהמחשבה כבר שמוליק (שם בדוי) נעמד זקוף.
אלה כמובן פירשה את המצב כאור ירוק לפעולה, זחלה לכיווני, עדיין מנומנמת כשעיניה עצומות.
חככתי בדעתי מה לעשות, איך אוכל לסרב לה שוב, אחרי שבלילות האחרונים חמקתי מכל הזדמנות לאינטימיות איתה
ידעתי שהמצב הזה לא יכול להמשך זמן רב, הרגשתי שאני משחק באש וכבר משחר ילדותי לימדה אותי אימי שמי שמשחק באש.. לבסוף נכווה.
אבל מילה הזו.. לא ניתן לעמוד בפנייה, במבטה השחור יוקד, מבט עצוב ומסתורי כאחד, ששואב אותך להתקרב עוד ועוד.
מגע ידה של אלה הילך קסמים על איברי שהתכווץ למימדים זעירים כמגעו של קרח על נימי דם. פעולה הפוכה לפעולת הטבע המבורך.
קפאתי נוכח המצב החדש אליו נקלעתי. מילא שלא יעמוד.. זה עוד קורה, אבל שינבול?
"אני לא מרגיש טוב" מלמלתי כשאני ממהר לכיוון המטבח כמקום מפלט.
אלה, לא אמרה דבר, גם לא פקחה את עיניה. מילאתי מים בקומקום ולחצתי על המתג מייחל לקומקום של פעם שהיה שורק וגובר על המחשבות שצעקו בראשי. הדממה הגבירה את ייסוריי.
החלום הזה בה להזהיר אותי, חשבתי לעצמי. הקשר הזה לא טוב. למרות שלא האמנתי בחלומות או מיסטיקה, אחזה בי תחושה חזקה שהציפור מהחלום, סימבולית היא למה שמתחולל בחיי.
החלטתי שמיד בבוקר אני שם פעמיי לחנות הספרים בו עבדה מילה ומבטל את ארוחת הערב שקבענו לאותו יום ובזה מסיים את מערכת היחסים המוזרה ביותר שידעתי אי פעם בחיי.
כל הדרך שיננתי בראשי מה אני הולך לומר לה. "תשמעי, את נחמדה ויותר, בנסיבות אחרות אין לי ספק שהיינו יחדיו, אך אני נשוי ויש לי אחריות כלפי אשתי שאותה אני מאוד אוהב.. "
שיניתי משפטים, הוספתי טיעונים כבדי משקל, סיננתי את ה.."אני מאוד אוהב".. אבל כשהבטתי בפניה, יכולתי רק לחייך.
היא התקרבה אליי, הקשחתי קומתי, נחוש לא לאבד עצמי לדעת.
"מילה הקשיבי, רציתי לדבר איתך.. " אח.. העיניים הללו
"אנחנו בתוקף הערב? סושי בג'אפינקה" עפעפה אליי בריסיה הארוכים.
" לא.. אני.. כן, סושי ונדבר שם" גמגמתי כשאני משפיל מבטי, מבולבל לחלוטין
טיפש טיפש, פשוט דביל עם קבלות, מלמלתי לעצמי בדרכי למשרדי.
אך יחד עם זאת מרגיש את הפרפורים הקטנים בשיפולי הבטן, מתרגש לקראת הפגישה הלילית עם מילה.
הרגעתי את עצמי, כי בערב אומר לה ובאותו הרגע עמוק בפנים ידעתי שלא אעשה זאת.
מילה, הייתה מהממת בשמלת התחרה שעטפה את גופה החטוב.
ישבנו במסעדת דגים המשקיפה אל חוף הים. תנועות ידיה כאשר פרקה את הדג מעצמותיו היו עדינות ומיומנות, כאילו עשתה זאת לעיתים קרובות.
יכולתי להביט בה כך שעות. מרימה את כוס היין, מצמידה אותו אל שפתיה החושניות. לוגמת ומורידה את הכוס חזרה. הייתי מהופנט.
כשיצאנו מהמסעדה, נצמדה לזרועי כדי להתחמם מצינת הלילה. הקירבה שלה נעמה לי. כרכתי את זרועי סביב כתפייה.
היא נענתה לי והניחה ראשה על כתפי. הרגשתי זרמים של תשוקה בכל גופי. אחזתי בסנטרה וקירבתי את שפתיי אליה, היא פישקה אותן ולשונה הרכה מצאה את דרכה אל פי במהירות של נחש, מתערבלת עם לשוני.
נשקתי לה עוד ועוד, כשכפות ידיי חופרות בשיערה. עיניה נעצמו וראה הוטה לאחור ולי לא נותר אלא לגלוש לצווארה החם כשאני נותן ללשוני לטייל לאורכו ולרוחבו.. (כן.. ולצערי ולמוזר לא היה חסר רוחב).
התשוקה גאתה בי והרגשתי שגם בה. הנחתי את ידי בהססנות על שדייה והיא לא סירבה, נשימותינו הפכו כבדות. לחשתי לה על אוזנה, אם תרצה כי אזמין חדר במלון שמעל המסעדה. בו ברגע היא הזדקפה כנשוכת נחש. פנייה הוצפו אודם מוגזם והיא מלמלה על צורך לחזור הביתה.
הייתי מבולבל, מרגיש כי הותירה אותי וחצי תאוותי בידי ויחד עם זה כעסתי על עצמי. כל כך לא מתאים לי ללחוץ ומה בכלל חשבתי לעצמי, הרי התכוונתי לסיים איתה את הקשר. לקחתי אותה בדממה לביתה, כל הדרך שתקנו. כשהגענו לביתה, נשקה לי על שפתיי ויצאה במהירות.
הימים הבאים היו מלווים ברגשות מעורבים, מצד אחד חשתי התרגשות תמידית שכבר שכחתי דבר קיומה. המפגשים הסודיים, טלפונים חפוזים והגיפופים, נתנו לי את הריגושים שכנראה נזקקתי להם.
מעולם לא נמשכתי לאף אחת כמו שנמשכתי למילה, זו הייתה מן הרגשה של טירוף. לא פינטזתי על רוך איתה, לא על מעשה אהבה ענוג. פינטזתי שאני קורע את שמלתה כדי שתהיה פסולה ללבוש חוזר. כשהיא עירומה להדוף אותה אל המיטה בכוח, לגהור עליה במלוא כובדי ולחדור אליה בחוזקה שוב ושוב עד שתצעק, תצרח מכאב ותתחנן שאפסיק. רציתי לצבוט את פטמותיה שיאדימו, למצוץ את צווארה כערפד ולהותיר בה סימנים אדומים כחולים בכל חלקה טובה שבה, להפוך אותה על ביטנה ולחלל את גופה גם מאחור.
כלבה קטנה שכמותה, מי היא חושבת שהיא, מעפעפת בעיניה היוקדות, נושקת לי ואז כשאני מת להתפרק, היא נסוגה.
צפצוף במכשיר הסלולארי שלי העיד כי נכנסה הודעת sms חדשה.
" הלילה זה נגמר, אהיה שלך, פגוש אותי במסעדה הקבועה, יכול להזמין את החדר שמעל.."
קפצתי לגובה, כמו מישהו שהרגע זכה בפיס. כל היום לא הצלחתי להתרכז בכלום. יצאתי מוקדם מהעבודה, חזרתי הביתה, התקלחתי והתבשמתי כשאני מפזם לעצמי איזה שיר קיקיוני שעלה בדמיוני וכל כולי זורח מאושר.
אלה נכנסה בדיוק בדרכי החוצה, מלמלתי משהו על ישיבה דחופה וכבר הייתי ישוב ברכבי. חושב על פנייה העצובות. היא הרגישה את ההתרחקות שלי ממנה וכאבה ללא מילים. ייסורי המצפון העיקו עליי מעט, אך מהר מאוד פניה של מילה מילאו את החלל שכאב והחמימות פשטה בגופי ובזכרותי שאיימה לבקוע את מכנסי הבד היוקרתיות.
הארוחה במסעדה הייתה בלתי נסבלת, מילה בקושי אכלה ואני לא נגעתי בדבר. הייתי בטוח שגם היא כמוני כבר רוצה שנתאחד בתשוקתנו. הזמנתי חשבון כשאני מותיר הרבה מעבר לסכום הנקוב ומיהרתי לקום כשאני כמעט דוחף את מילה ליציאה לכיוון המלון.
כבר במעלית לא התאפקתי והחלתי לנשק אותה, היא שיתפה פעולה ולחדר כבר נכנסנו כשהיא בזרועותיי ככלה ביום כלולותיה (לפחות בסרטים זה כך).
גיששנו ידינו בחושך לכיוון המיטה. הנחתי אותה בעדינות.. נו מה לעשות פחדן שכמותי. לא נורא אחרי שאחדור אליה, תראה מה זה גבר גבר.
פשטתי את בגדיי במהירות כשאני מעיף את כל פרטי לבושי לכל עבר.
שמוליק עמד זקוף וגאה, חלקו העליון נראה מחייך מרוצה, מאיים לפרוק נשקו עוד בטרם..
פרמתי את כפתורי חולצתה של מילה ושדייה המוצקים להפליא פרצו במלוא מלאותם. טמנתי את ראשי בניהם, מתחכך, מעביר לשוני על פטמותיה הזקורות. ואז להפתעתי שוב עצרה וגופה נמתח כקפיץ.
הבטתי על פניה במבט שואל.
"אני צריכה לספר לך משהו", השפילה מבטה.
"מה יש מתוקה?" תהיתי, כמעט מיילל.. רק שלא תעשה זאת שוב.
"אני נבוכה לספר.." גרגרה בקול חושני ושקט שרק הגביר את תשוקתי העזה גם ככה כלפיה.
עלה בראשי הרעיון שאולי היא בתולה וחוששת.
"אל תדאגי, אני אהיה עדין" החזרתי בקול חושני משלי, אילו רק הייתה שומעת את הפנטזיה שלי עליה..
"אני כל כך חושק בך יקירה, שום דבר לא ירתיע אותי"
היא נתנה בי מבט מרוכך, אוהב וחייכה בהקלה.
הרגשתי שכדאי כי אטיל את מימיי שאחרת אין מצב שאוכיח את גבריותי.
"מיד חוזר", הבטחתי בקפיצה לחדר השירותים.
כשחזרתי היא הייתה מתחת לשמיכות, כל בגדייה היו מפוזרים על השטיח ומבטה היה מזמין.
קפצתי עליה, ממגנט את שפתיה לשלי, מלטף את כתפייה החשופות, נושק לפטמותיה בעדינות, מעביר אצבע לאורך בטנה, נעצר במפשעה..
השתחלתי אל מתחת לפוך מעביר ידי לאורך רגלה, מלמטה לאט לאט לאורך רגלה עד למקום הקדוש שלה..
"אהההההההההההההההההההההההה.. מה זה.. אלוהיםםםםםםםםםםםםם" צרחתי, זעקתי, לא יכולתי להפסיק.
לא היה שם שום מקום קדוש היה רק זין גדול ושעיר.. אלוהים אין מילה אין תשוקה.. יש רק גבר גבר!
