"הכוח להרפות"

תמיד אזכור בנועם את עיניך החומות

וזה עדיין כואב,

תמיד אזכור את ידיך המושטות

וזה עדיין שובר את הלב,

תמיד אנצור את אהבתך המופלאה

שהפיחה חיים בגופי,

תמיד אנצור את עזיבתך אשר הותירה אותי שבורה

שגזלה בבת אחת את נשמתי.

איך שהדמעות זולגות מעצמן,

ממש כמו במלחמה

יודעות מתי לתקוף ומתי לנוס על נפשן,

דבקות במטרה.

זה חקוק בתוככי תוכי

גם אם אנעץ בך את האשמה,

האמת עומדת מולי

ואוכל לומר שזה היית אתה,

אבל זו הייתי אני

לא נאבקתי, הנפתי דגל לבן,

אני זו שבחרתי לוותר על עצמי

כך הפכתי את עצמי לקורבן,

בקרב ללא לוחמים ניצחתי.

כמה גדול הוא האובדן,

עייפה ועמוסה מלהכיל את הכאב,

תוהה מאין אשאב כוח להתמודד – מול הגדול שבכוחות

ואיך שזועק הלב,

אבל הכוח טמון בחובי, הכוח להרפות.