מבט אל

מביט אני מבעד עיני אל סביבתי

ומבטי, בחציו רואה את סובבי

אני מביט אל תוכי, 

אל מצפוני, בוחן את כיליותי,

שופט את העולם דרך משקפי   

מחלב לבבי ומיסודות חיי ,

 נעים ,עוברים, חולפים, הם על פני

וממבט נוגה, עגום, כגודל צערם

מבין אני את עצמי ועומק מכאובי,

עיוור לאנשי אקראי וגודל מכאובם.

ומבקש לפקוח עין אל אותם  האנשים

במבט של חן, ובחיוך מאיר פנים

אולי נהפוך פני אדם נוגים ואפורים