יונה נוגה

שאבד לה עלה זית

ואני ישבתי אל המכתבה

את העט אחזתי ביד

והוא כקשת של כינור

מצליל את מיתריו

וניגונו עולה

נוגה הוא

זעקה רמה וגם דקה

והיא כמו נמוגה

התפוגגה אל תוך המרחב

יונה צחורה עם עלה של זית

כמה  שרו בשבילך

ועד כמה כמהו אלייך 

ואת קיימת?!

אני שמעתי עלייך הסיפורים

וגם האגדות לא יחסרו

אפשר שיש יונה

יתכן והיא צחורה

אפשר ובמקורה

יתכן ובפיה נישא עלה

אפשר כי שכך מבול

יתכן ותיראה היבשה

ורבות הן היונים

הצבע בהן הוא מגוון

אני רואה אותן

מקננות בית

מלקטות מזון

ולא ידעה הצחורה כי הגעגועים אליה

ולא ידעה הצחורה כי הכיסופים אליה

וכמו כולן

בונה היא קן לאפרוחיה

מלקטת היא ביטחונות

לתחום מיגדרים לביתה

אפשר שיש יונה והיא צחורה

יתכן והיא מחזיקה בפיה עלה של זית

אפשר ושכך, שוכך  מבול

יתכן ונראתה, תיראה  יבשה

הסיפורים מקרקרים בתוך ראש

האגדות מסחרות עם עשתונות

ועיטי לא יאות לחזור לשנות האלף

הוא צועק אליי זה מאויי אנוש

אך רב בו הפער, והמצוי רחוק כמרחק

והיונה יפה היא בתוך מסגרת

יונה צחורה ובפיה עלה של זית

ויד אומן כי תצייר תיבה

וגם תצלח להראות כי קלו המים

אומן נסתר אוליי רב אומן

תחם לה מסגרת לתמונה

אך היונה מיאנה

ולמה תיכנס לתוך משבצת

והיא כבר קיננה ביתה

וגוזליה בקעו ביצה

וציפצופן כי דק מדק

קוראים ליונה וליון

בואו הזינו אותנו

ותחזקו מיתחמיו של קן

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו שייכות ל-ליאון