ונתתיך..

ונתתיך מפריי משפתיי צוף

מור ובשמים עטפתיך

שתיקת אדונים רעשה באוזנינו

הכתה בנו פשוטי העם פושטי היד

עת עסוקים היינו באהבת אמת

חסמו דרכנו נפילים ושדים

נחת זרועם הכה גם גל וים

שפתם שפת סתרים שחורה

ופניהם פני הרשע הקדמון

הגיגיי הרחיקום לשעה קלה

או אז שבו בלשונות וקלשונות

מכים מילים ללא לאות

מילותיי השסועות היו מדרס לרגלם

ואהבתי ללצון בפיהם

קול צחוקם המתגלגל נישא בהר

שם ישוב הייתי אני ודמעותיי

אני ואת ושתיקותיי

ורק עיניי זועקות

תן מזור אדוניי

תן מזור אדוניי..