המילים

הן דמעות שניגרו

תוו נתיבותיהן אל המקווה

ואחזו יד רעות ביד

לשכך סערות

להפיג ערפילי איבוך

והן חיפשו את המזור

תרופות מרפא אל פורקנן

והדימעה זעקה כי מלוחה היא

לא בקלות ניתקת מחברותה

וכך תזחל לאטה במורד

מחכה לליטופי היד

כי תמחה

בכו הדמעות על כי לא שפר חלקן

והן כה התאוו לזליגתן מן השמחה

בא עיטי

נטל חירות לעצמו

אסף אותן בטרם מקווה

חיבק אותיותיהן כחופן למילה

ולמשפטיהן קרא לדרור

אמר

הנח

הנח להן

שתתמוגגנה תחילה

לשוך רגשות

שיתפוגגו אל אחריתן

כי מרחם באו

ואל רחם כמיהתן

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו שייכות ל-ליאון