זרות

       זָרוּת                    

אנשים קשים  עטופים במעילים

רכוסים עד צוואר.

הם מטים כובעם אל מצחם שיסתיר.

הם סגורים היטב!

מפריחים טבעות של עשן

מדברים כלום.

מפגינים יוהרה מתנשאת.

אנשים קשים ,

מצפינים בדידות

שאינה יודעת דבר על עצמה.

בתוך השתיקות

מתוך הכאב

זרים זה לזה

זרים לעצמם

כמהים

בלי מנוח 

למישהו יגע  בם

ברוך

ויאסוף את הנפש

אל החיק הרחום.