חזרה ליצירות
סיפורים

התאבדות...

*אילונה* | (16/02/2009 21:21) | 109 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
אז ישבתי וחשבתי, וכתבתי ושפכתי, והותשתי מחיי המסובכים...
 
אף אחד לא יודע איך זה-
כשהעולם מסביבך כה רע ומר...
אף אחד לא יודע איך זה-
לחיות היום ולחשוב על המוות ביום שמחר...
לאף אחד לא אכפת-
כולם כבר אדישים,
אז אפילו אם אמות
לא תשימו לב לזה אנשים...
על הפנים ניראת ארשת שמחה...
זה לא אמיתי- זה הכל מסיכה!
וחיבוק אוהב, קצת יחס חם היה נחמד...
אילו פעם זה היה... לפני המחשבה על המוות.
אז אולי- כשנשמתי עוד הייתה בחיים
אם מישהו היה מתעניין בי ונותן לי חיבוק
הייתי חושבת על אותם האנשים
ומחליטה שעוד יש לי בשביל מי לחיות...
אבל שום חיבוק לא הגיע-
רק הקור העז, המרתיע...
והמסיכה נפלה- נתגלו הם הפנים:
פני מלאיי היסורים.
פנים ללא כל שמחה, רק עצב ניראה בהן
אבל בכל זאת האנשים חלפו לידי
אבל אף אחד אפילו לא שם לב-
כי לא היה אדם שאותי אוהב...
אז אולי אם אמות
תיראו את דמותי בעיניכם,
ושמי יהדהד בראשיכם
אך כעבור זמן מה תשכחו את דמותי
ושמי כבר נמוג הוא.. מתה היא מציאותי.
וכעבור זמן מה- אעלם כלא הייתי- ולא אחסר עוד לשום אדם.
אולי אחרי מכתב זה תבינו כולם- כי מה שהיה לי חסר זה קצת יחס חם...
ובלילה בלאט, בצאת הכוכבים ליבי מחליש פעימותיו
בלילה בלאט ליבי עמד דום- פסקו הם החיים
אולי עברה שעה- אולי עברה שנה,
אך זכר לי נעלם כלא היה...

תגובות

חזרה ליצירות