סיפורים

דף 4. האחיות ג'נקינס

לאחר כשעתיים של עבודה הגיע תורן של האחיות ג'נקינס. שרה ועדנה, שתי נשים בשנות החמישים המאוחרות שלהן לא היו אחיות באמת הן היו שותפות לחיים,אם כי לא מדובר על זוג מאהבות, ולעסק משגשג של קונפטי. אותם פיסות זעירות של נייר אשר מתפזרות לאוויר בפיצוץ מרשים ברגעי זכיה והפתעה למיניהם. ובכן האחיות ג'נקינס היו מיצרות את אותם "מטעני חבלה" מפתיעים בכמויות בלתי נתפסות. הן התחילו בעודן צעירות לעבור ממשרד למשרד ולאסוף את פתיתי הנייר העגולים שנשארו בתוך המחוררים. לאחר מכן היו ממלאות שקיק בפרורי הנייר, יוצרות וואקום וסוגרות. וכך ברגע שמושכים בחוט המצורף ל"מטען הקונפטי" נוצר חור בשקיק והפרורים מתפזרים לכל עבר. עם הזמן חשה עדנה ש"המטען" אינו יוצר את האפקט הרצוי של הפתעה ולכן נוסף הנפץ. נפץ משחק של ילדים אשר עושה בעיקר רעש חזק אבל גם יוצר הדף ותורם משמעותית לפיזור הניירת באויר. ובום!! הנה לכם מוצר פיצוץ. מאותו היום עלה הביקוש של אותו "מטען קונפטי" וכך נולדה חברת "האחיות ג'נקינס".
עדנה ג'ן היתה אישה נמרצת ביותר אשר קפצה על כל הזדמנות לנסות משהו מלהיב, היא היתה תמיד מעין טום בוי מתרוצצת בין משחקי הכדור עם הבנים ליצירת "מתכוני" סכנה שונים. היא אהבה מאוד פיצוצים ואת הדרך שבה נוצרו, ובזכות היותה אישה התמקצעה בכל היבט של הפיצוץ. היא קראה ולימדה את עצמה כימיה ופיזיקה ודינמיקה של פיצוץ. אבל בבית הספר לא היתה מסוגלת לשבת בשקט לרגע ותמיד הוריה היו מוזמנים לבירור אצל המנהל.
לעומתה שרה קני היתה אישה מאוד רגועה ומחושבת. היא ידעה כל מה שקורה אצל אנשים אחרים בבית הספר ובבתיהם וגם אצל חבריהם. היא ידעה כל מה שקורה בעולם הרכילות הארצי והעולמי. הדבר המוזר היה שהיא ממש לא התאמצה לדעת, איכשהו כל המידע הגיע למוחה. שרה היתה יכולה לקרוא את העיתון מהמילה הראשונה עד הנקודה האחרונה ולזכור את כולו. בראשה היתה מסדרת את כל המידע כמו מחשב לפי תגיות שונות ורלונטיות לצרכיה. היו לה תשובות לכל דבר ופתרון לכל בעיה.
היא היתה זאת לשים דגש על שיווק נכון של מוצר הקונפטי ביודעה שמסיבות והפתעות תמיד יהיו.
אך הדבר המשותף לשני הנשים היה חביבות וטוב לב. תמיד היה מהנה להיות במחיצתן ותמיד היו צחוקים משועשעים נשמעים בסביבתן.
"נעמי מתוקה את חושבת שיש אפשרות שאני אקבל טיפול מגיא היום?" שאלה שרה את נעמי בעודה מסמיקה קלות. זאת היתה חולשה קטנה של שרה -גיא.
"זה בסדר שרה את יכולה להיות איתו היום אני אהיה עם נעמי" אמרה עדנה ברוך מתגרה לעבר חברתה. "את גם יכולה לתת לו איזה מטען פיצוץ הוא כבר ידע מה לעשות איתו, נכון חייל?" התלוצצה.
"בוודאי" אמרה נעמי "את יכולה לקבל את הטיפול מגיא היום אין שום בעיה." זאת היתה השעה היחידה בבריכה שלא היה שקט ולמרות זאת נעמי הרגישה שהטיפול הזה הינו היעיל ביותר. רוב הטיפולים בוצעו בשקט מוחלט והמטופל היה שוכב בעיניים עצומות כמעט ישן. אך לא האחיות ג'נקינס הן לא סתמו את הפה, ואלמלא היו כל כך חביבות ומצחיקות אז אי אפשר היה לסבול אותן.
גם נעמי וגם גיא אהבו מאוד את השעה של האחיות ג'נקינס.
"הייתי רוצה לקבל את הטיפול הזה באיזה אגם בטבע תחת כיפת השמיים" אמרה עדנה "אבל לא אכפת לי אם זאת תהיה נעמי או גיא" הקניטה עדנה את חברתה.
"אני אוהבת להרגיש יציבות מתחתי, במיוחד אם אני עם הרגליים באויר. אם את מבינה מה שאני מתכוונת" צחקה שרה בשובבות וגיא הסמיק "תראו תראו גנרל פאטון מסמיק."אמרה שרה בהצביעה על גיא "לא ידעתי שיש לך חולשה לנשים מקסימות כמונו" צחקה עדנה "הוא כולו שלך אחותי חיממנו אותו מספיק" אמרה עדנה והאחיות פרצו בצחוק מתגלגל.
"אתן יודעות שלנעמי יש מאוחר יותר מטופל מהעשירים ביותר בארץ?" מיהר גיא להטות את משקל השיחה לכוון נעמי.
"או באמת גיא אתה חושב שזה ישנה משהו? יש לנו פה עניין עם יפיפיה נרדמת." אמרה שרה בהתכונה לנעמי "נעמי יכולה להשיג את מי שהיא רוצה אבל היא עדיין לא התעוררה מהחלום הקודם שלה."
"סיוט את מתכוונת" הוסיפה נעמי "ואני ערה לגמרי את ל..." "די די את לא שמה לב שעברו כבר יותר משנתיים מאז שהוא הלך" קטעה אותה שרה בנחרצות. "איך את מסוגלת להתרוצץ ככה ולהגיד שאת לא רוצה גר איתך שיעזור לך בחיי היום יום?" אמרה "וגם בלילה" הוסיפה עדנה בשובבות ופרץ צחוק חדש התגלגל הפעם יחד עם גיא.
"ואתה מה אתה צוחק גולם מגודל שכמוך? פרחים קיימים בשביל לקטוף אותם ואם יש להם ניצנים אז ניתן לעשות מהם זר." אמרה עדנה.
"טוב טוב בואו נחזור לטיפול ונשאיר את הפרחים והזרים בגינה עכשיו" מיהרה נעמי לסגור את הנושא.
וכך היתה השעה עם האחיות הנחמדות, ישיר ללא התחסדות אבל תמיד נעים.

תגובות