הכתובת על המעטפה הייתה מוכרת לה. היא פתחה אותה בזהירות והציצה פנימה, כאילו חששה מתכולתה. היא ידעה שמרגע זה, שום דבר לא יהיה כשהיה.
ביד לא יציבה הוציאה את פיסת הנייר המקופלת, פתחה אותה וסקרה בחיפזון את השורות המעטות הכתובות; הכתב בקירילי נרעד תחת עיניה בתיאום עם ידה וליבה המפרפר, והיא לא הצליחה לבודד אף מילה מובנת אחת, בדומה לימים הראשונים בארץ, כאשר הכתב העברי היה בעיניה בליל צורות ללא פשר.
מאז הטלפון מלפני חודש, לא היה כמעט רגע בו הצליחה להדחיק את העניין ממחשבותיה מבלי שהדבר ירבץ עליה במלוא כובד משקלו המאיים. היא המשיכה לתפקד "על אוטומט", הלכה לעבודה, טיפלה בבית ובילדים, אך הלילות הפכו בלתי נסבלים, במקום להירדם כדרכה דקות ספורות אחר שהניחה את ראשה על הכר, עברה לילות לבנים ללא שינה בהם תהומות הייאוש הביאוה על סף הטירוף. לראשונה מאז אותם ימים רחוקים שהאמינה שהשאירה הרחק מאחוריה, החלה שוב לצרוך גלולות שינה שהטילוה למספר שעות לתוך בור חשוך של שכחה ללא חלומות, אך גם ללא סיוטים.
לא הצליחה לאורך זמן להסתיר את מצבה מגלעד; הוא הציק לה זמן מה עם: "מה קורה לך אירנה? מה אוכל אותך?", עבר אחר-כך לשאלות יותר ממוקדות: "יש לך מישהו אחר, זה העניין?" או "את חולה? גילו לך משהו חמור?" ואז, משנתקל בחומת התחמקויותיה, התעטף בשתיקה זועפת, רק מבטו הפגוע המשיך להמטיר עליה את השאלות שפיו נואש כבר מלבטא.
הוסיפה לבהות שניות מספר במכתב שבידה, ואז שמטה אותו על המיטה, נכנסה לחדר האמבטיה וציננה זמן ממושך את פניה הלוהטות במים הקרים. גמעה מים בצימאון מתוך כף ידה הקעורה, נגבה את ידיה ופניה, חזרה לחדר השינה והתיישבה על המיטה. נאנחה עמוקות. שלווה מוזרה פקדה אותה: ידעה שרגע ההכרעה הגיעה, הצל שברחה ממנו השיג אותה, אין כבר מנוס; לפחות ההתייסרות המכלה הזו שחוותה בחודש האחרון מאז אותו טלפון, הגיעה לקיצה.
נטלה שוב את המכתב לידיה. הפעם, המילים הרוסיות הכתובות בכתב גדול וילדותי הזרוע שגיאות כתיב למכביר היו ברורות וחותכות באכזריותם: הוא דורש ממנה מיליון שקל תמורת שתיקתו. מוכן לחכות שבוע עד שתשיג את הכסף, לא יום אחד נוסף. אחרי כן... וכאן באה שורה של איומים על מנת להבהיר לה שהוא רציני.
"יש לך הרבה מה להפסיד ולא כדאי להרגיז אותי"- חתמו את המכתב.
זה לא היה קורה, קרוב לוודאי, אלמלא השאיפות הפוליטיות של גלעד. ליבה ניבא לה רעות כשסיפר לה על התפקיד החדש במפלגה: "אירנה, שום דבר לא ישתנה כאן אם רק נשב ונקטר, אנשים כמוני צריכים לתרום מזמנם וממרצם אם רוצים לחולל שינוי..."
אז הוא תרם מזמנו וממרצו ובהחלט חולל שינוי,רק לא זה שפילל, אמרה לעצמה בגיחוך של מרירות. היא ראתה אותו מטפס מתפקיד לתפקיד, נלהב, מלא עזוז ואמביציה, משחקי הכוח האלה הולמים כמו כפפה את אופיו התחרותי. עקבה בדאגה קודרת אחר עלייתו בסולם הפוליטי, עשתה ככל יכולתה, בתירוצים מתירוצים שונים, כדי לעצור את הדהירה שלו לצמרת, אך נתקלה בחומה בצורה. כשנבחר ליושב ראש המפלגה החדשה לקראת הבחירות האחרונות, החל להפעיל את מכבש הלחצים כלפיה: "אני לא מבין אותך, את לא מפרגנת לי בכלל, עם קצת עזרה מצידך נוכל לכבוש בקלות את קולות הרחוב הרוסי, את לא צריכה לנאום או משהו, מספיק שתהיי לצידי ותחייכי קצת למצלמה, תעני לשאלה או שתיים, אישה ייצוגית ודעתנית כמוך יכולה לסייע רבות......"
מה כבר יכלה להגיד לו? נגררה בל כורחה, בלב מפרפר מחששות, לאסיפות מפלגתיות, למפגשים עם ציבור עולי ברית המועצות לשעבר. ניסתה להיבלע בכיסאה, לצמצם עצמה ככל האפשר, להתחמק משאלות, להסתפק במילים בודדות כאשר ענתה. אך כפי שליבה ניבא לה, זה היה הפתח לאסון.
הטלפון הגיע לפני חודש. קול מחוספס ולא מוכר בעל מבטא רוסי כבד ביקש לדבר איתה. בלב מפרפר ענתה: "מדברת".
"אני מכר וותיק שלך ורציתי לדרוש בשלומך", אמר בטון חלקלק. היא החסירה פעימה ואז האיץ ליבה את קצבו. שתקה, והוא הוסיף מייד: " ראיתי אותך שלשום בטלוויזיה, את עדיין חתיכה מדהימה, וקיבלת סטייל, הפכת לליידי, אין מה לדבר. אך נשארת כוסית שווה כמו בימי לולה הלוהטת..."
ליבה ביצע צניחה חופשית, אך אינסטינקט ההישרדות כפה על קולה להישאר יציב: "אדוני, אינני יודעת על מה אתה מדבר, כנראה טעות במספר".
שמעה אותו מפטיר במהירות: "שלא תעיזי לסגור את הטלפון!" קולו הפך קשה וגס: "תראי בובה, אל תשחקי איתי בנדמה לי, אחרת כבר היום הבעל החשוב הזה שלך ישמע ממני על הדולפין המקפץ על פלח עכוזך כשאת מרעידה אותו...ויש כאן עוד כמה מעריצים וותיקים שלך שעוד זוכרים אותו היטב, בעבר יצאו מדעתם למראה המחזה הזה....איך את חושבת יקבלו בעלך וחבריו המיוחסים את האינפורמציה הזאת, הא לולה?"
הוא סיים את השיחה בפתאומיות: "תתכונני לקבל ממני בהמשך דרישת שלום כתובה ומפורטת", הפריח נשיקה גסה אל תוך האפרכסת וניתק. חודש ימים הוא נתן לה להתענות עד שהגיע המכתב.
הכל עניין של בחירות: הבחירה של גלעד להיכנס לפוליטיקה ולהתמודד בבחירות האחרונות בראש מפלגה מחד, והבחירה שלה בהיותה בת 19 מאידך.
כשהקרקע נשמטה תחת רגליה, לאחר הנפילה של אביה מפיגום בעבודה מזדמנת שבעקבותיה נשאר משותק בארבע גפיו, הייתה בשנתה השנייה באוניברסיטת סנט-פטרבורג. אמה נאלצה לעזוב את עבודתה במפעל הטקסטיל ולטפל בבעלה הנכה, אך בהנהלה הסכימו לקבל אותה לעבודה תחתיה. משמעותו של דבר היה סוף חלומותיה לקריירה, לעתיד טוב יותר.
ידיד שאיתו חלקה את מצוקתה הציע פתרון אחר שבאמתחתו כסף קל ובשפע: העיר מלאה תיירים עשירים שמשתגעים אחר היופי הסלאבי; תוכל להמשיך בלימודים וגם לפרנס את הוריה ואחיה הצעיר.
והיא עשתה את הבחירה שלה. כיצד הצליחה לסיים את הלימודים בפקולטה להנדסה, פלא בעיניה, כי רק בהשפעת הטיפה המרה הצליחה להפוך ל"לולה הלוהטת". אך היא עשתה הפרדה מוחלטת בין שני העולמות: בבקרים, לבושה סולידי וללא איפור כמעט, ישבה בין חבריה על ספסלי האוניברסיטה, ובלילות, מאופרת בכבדות, ענטזה בחצאית מיני על עקביה הגבוהים, מתוחזקת על-ידי הבקבוק השטוח שהחזיקה תדיר בארנקה.
זה נמשך שנתיים, עד לפטירתו של אביה. אמה שבה לעבודתה במפעל והיא נמלטה מצלליה לישראל בחסות שורשיה היהודיים של האם, כשתעודת מהנדסת טרייה בין חפציה.
כאן האיר לה המזל פנים במשך 14 שנים תמימות עד שהצללים השיגוה. תמיד קינן בקרבה החשש שזה רק עניין של זמן, אך עם חלוף השנים העזה להאמין שהצליחה לקבור את עברה.
עד לאותו טלפון.
אירנה הכניסה את המכתב למעטפה וקמה ממקומה. נכנסה למטבח, הציתה גפרור ושרפה את את המעטפה על תכולתה בתוך הכיור. יצאה לסלון וסקרה את ביתה כאילו ראתה אותו לראשונה. פניה היפות עטו עווית שהעמיקה את קימטי המרירות שהתווספו לאחרונה.
כן, הצלחתי בגדול, בעל מצליח ואוהב, שני ילדים נהדרים, בית מהודר ועבודה מכובדת ומשתלמת. ועכשיו הגיע הזמן לשלם ! אז יש לי שבוע, יש לי עוד שבעה ימים!
הקדחת בה הייתה שרויה התפוגגה. הוקל לה, וההקלה פשטה בבית כולו. גלעד המאושר מצא שוב את האישה שהכיר ושחשש שאיבד מסיבות עלומות. בלילות היא נצמדה אליו בלהיטות שאפיינה את ראשית אהבתם. גם הילדים שבו לחייך אחר המתח שחשו בחברת אימא שהפכה קודרת, שקועה במחשבות או מזילה דמעות פתע.
* * *
המודעות הרבות שהתפרסמו בעיתונות היומית נבדלו זו מזו רק בשינויי נוסח קלים וכמובן בשמות המפרסמים, אך כולן אמרו בערך כך :
אנו משתתפים בצערו העמוק של חברנו גלעד אלעזר על מות אשתו האהובה אירנה בתאונה טרגית.
יש שציינו את תפקידו הרם של האלמן הטרי; אחרים דקדקו בעובדה שהאישה טבעה למוות בים ויש שמצאו לנכון להוסיף שהייתה בת 35 במותה. והיו כאלה שגם כתבו שהשאירה אחריה שני יתומים בני 9 ו-6.
