מִבְזַק חֵצִי

מִבְזַק חֵצִי / יהושע רוזנברג

חֲצָבִים שֶׁעָזַבְנוּ בִּתְחִלַּת הַדֶּרֶך

עֻמְעַם לֹבֶן דִּגְלָם, כָּבָה נֵרָם

גַּם כַּלָּנִית, בַּת הָרוּחַ, שׁוֹשַׁנַּת מְלָכִים

שֶׁפָּרְחָה בְיוֹם גֶּשֶׁם בִּצְחוֹר כַּלָּה,

שֶׁכִּסְּתָה אֶת שׁוּלֵי שְׁבִילֵנוּ בִּשְׁלַל צְבָעִים

דָּעַךְ אִשָּׁהּ, קָהָה אָּדְמָהּ, דָּהָה סְגֹלָהּ,

כְּבַר כָּבְתָה לַהֶבֶת לַפִּיד נוּרִית

הוּעַם זְהַב חַרְצִיּוֹת, סַר כִּתְרָן

הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל

רִאשׁוֹנֵי פְּרָגִים מְנִידִים רָאשֵׁי דָּם

בְּצִפִּיָּה לְבִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים

וְהַקַּיִץ מֵצִיץ מִקְּצֵה הַמִּשְׁעוֹל.