ארג במסתרים

בגן נטיעותיי עמד עץ האפרסק

ערום ועֶרְיָה

כמעט, בא לי לבכות

חיפשתי מילים לנחם אותו

על כי נשרו עלעליו

וגבעוליו כמו נמקו מיובש

הקפתי סביבותיו סוללות של אבן

ותפזורת חלוקי נחל

ניקדתי אותם

בשתילים

שתילי פרחים בעודם באיב

וליטפתי את היבבות

בנתזי המים

נחנק הבכי כמו כבס גרון

ערום ועֶרְיָה עמד העץ

אני אהבתי את הפריחה

היא תסבר עיין

עד כי תכיר

ארג המסתרים

לטיפות רוח

הרוח ליטפה אותי במשבה

והחליקה עליי ניחומיה

היא אמרה לי

אל יטעה אותך מראה

סריגים עטופים כסות מעטפת

שקף אותה

תצפה בזרימת עורקים

כברת דרכם היא

מן השורשים

עת יספגו אדמה

וישקו מיים כל נפגע דרכם

ערום ועֶרְיָה

גם היא בכסות

שרידה של עונות

ובסתרים

נרקמת התחרה

אוליי בציפיה

לסימן

גם אם לא יבוא

אביב הפריחה

    נדמיתי כחלום

אני עמדתי אצל עץ האפרסק

דימיתי עצמי כמו חלום

קם בי המאיץ

אחזתי מעדר

גם כף לחפירות

הפכתי אדמה

ערבבתי בחישות

נסיתי להיטיב סביבה

ראיתי את עץ האפרסק

מדמה חיוכים אליי

בניצני פרחים וורדרדים

רקומים מעשה חושב

אני ברכתי את שידוריו אליי

כל עוד ילחלחו מים אדמה

יקיפו שורשים חיבוק באומץ

וזקפו סיפי עמידתו

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו שייכות ל-ליאון